צעצועי חלל

לחלל החיצון, חלליות, אסטרונאוטים וכוכבי לכת רחוקים יש תפקיד מרכזי בתרבות הילדים והחיבור בין ילדים לחלל נראה לנו כיום כמעט טבעי.

אולם מדע האסטרונומיה לא היה מאז ומעולם תחום דעת הקשור לילדים או אפילו מונגש להם.

שלמה מימון, פילוסוף יהודי בן המאה ה-18 כתב בשנת 1793 ספר זכרונות אוטוביוגרפי, בו סיפר בין השאר על חוויתו כילד יהודי בן שבע בליטא כאשר נתקל לראשונה בספר אסטרונומיה:

“כאן נפתח לפני עולם חדש ואני התחלתי להגות בו בשקידה מרובה ביותר. דמו בנפשכם ילד בן שבע, שלא ראה ולא שמע מימיו דבר מגופי יסודותיה של תורת החשבון, ופתאום נזדמן לפניו ספר אסטרונומי, שמושך אליו את תשומת ליבו ואין איש שהיכולת בידו להורותו הוראה כלשהי במקצוע זה (לאבי אסור היה לי לגלות את תשוקתי למדע זה, ולא עוד אלא שהוא בעצמו לא היה ביכולתו לתת לי לקח בזה) – כמה הלהיבה מציאה זו את רוחו הצמאה למדעים! …כיוון שכל היום היה מוטל עלי להתעסק אך בלימוד הגמרא ואסור היה לי לקחת ספר אחר בידי, קבעתי את הערבים לחקירותיי האסטרונומיות.”

אמנם מימון מתאר ילדות בבית יהודי במאה ה-18 אבל העובדה שספרי האסטרונומיה בתקופתו לא היו מובנים לקהל הרחב ובוודאי לא היו מונגשים לילדים, מהווה תיאור נאמן לגבי האסטרונומיה לאורך רוב ההיסטוריה. למעשה הדימוי הקושר בין ילדים לחלל כפי שאנו מכירים אותו היום במערב התרחש רק במהלך המאה ה-20, בעידן החלל.

הסבר על מערכת השמש, מתוך אטלס אוניברסיטאי חדש, הוצאת יבנה, 2007 צילום: שלומי איגר

“עידן החלל” (Space Age) היא התקופה שבה התקיים מירוץ החלל בין ארצות הברית לבין ברית המועצות ובמהלכה התרחשו מרבית השינויים הטכנולוגיים המשמעותיים ביותר בנוגע למסעות בחלל. לרוב מייחסים את יריית הפתיחה של התקופה לשיגורה של החללית ספוטניק 1 על ידי ברית המועצות בשנת 1957.

המירוץ לחלל הושפע מאד מן המלחמה הקרה ולכן הביא איתו בין השאר קונוטציות שליליות כמו החשש מפני הנשק הגרעיני ומחשבות על האפשרות של פלישה לכדור הארץ על ידי חייזרים. אולם השפעתו המרכזית על האנושות היתה בעיקר משב רענן של אופטימיות והשראה לגבי האפשרויות המדעיות והטכנולוגיות הבלתי מוגבלות שחקר החלל והמסע בו עשויים להוליד.

הספוטניק, קישוט, שנות ה- 60 ברית המועצות. חייזר בצלחת מעופפת, שנות ה-60. מוזיאון הצעצועים באנטליה, תורכיה צילום: שלומי איגר

לעידן החלל היתה השפעה רבה על התרבות ורבים מהתוצרים התרבותיים של התקופה פנו לילדים. אולם בשונה ממה שניתן לחשוב, פנייה זו לא היתה רק תגובה ספונטנית לעניין שגילו ילדים לנושא, אלא היתה בין השאר תוצר של חיבור הנעשה באופן מלאכותי, או לפחות באופן מודע, והיו לו גם מניעים מדיניים ופוליטיים. החשש בארצות הברית מפני פיגור אחרי ברית המועצות במירוץ יצר שינויים קיצוניים באופן הוראת המדעים בארצות הברית. חוק “חינוך לבטחון לאומי” שנחקק בשנת 1958 הציף את מערכת החינוך בתקציבים שיועדו לנושא. באופן אירוני המירוץ לחלל אשר יצר את המוטיבציה לשינוי, הפך למעשה להיות הכלי שדרכו מקדמים את הוראת המדעים על ידי “חינוך חלל”. אחד הסממנים שנותרו מתקופה זו הוא העובדה שכיום מעל 1200 בתי ספר בארצות הברית מחזיקים בפלנטריום משלהם. תוכנית הלימודים בארצות הברית עמוסה בתכנים הקשורים לחלל עובדה שתרמה להתקבעות רעיון החלל כחלק מן הילדות, גם כתחום עניין המושך ילדים וגם כנושא שראוי ללמוד, לצורך התפתחות אישית ולצורך קידום החברה. תוכנית החלל העוסקת מטבעה בעתיד פונה מלכתחילה אל הדור הצעיר, המבוגרים של העתיד. סוכנויות החלל ונאסא בראשן עסקו מלבד במחקר עצמו גם בפעילות החינוכית והנגשת התחום לילדים. תוצר אייקוני של מפעל חינוכי זה הוא דגמי נייר להרכבה עצמית אשר משמשים הן לצורך הוראת חלל, הן כצעצוע הרכבה, והן כפריט אספנות. פריסות הנייר נוצרו עבור הילדים על ידי סוכנויות החלל ובשיתוף משרדי החינוך.

לעידן החלל היתה השפעה רבה על התרבות ורבים מהתוצרים התרבותיים של התקופה פנו לילדים. אולם בשונה ממה שניתן לחשוב, פנייה זו לא היתה רק תגובה ספונטנית לעניין שגילו ילדים לנושא, אלא היתה בין השאר תוצר של חיבור הנעשה באופן מלאכותי, או לפחות באופן מודע, והיו לו גם מניעים מדיניים ופוליטיים.

פריסת קרטון של החללית "בראשית" של עמותת ספייס אי-אל, ישראל, 2016 צילום: שלומי איגר

היציאה מכדור הארץ אל הלא נודע יצרה מרחבים חדשים ליצירה והקונוטציות החינוכיות והחיוביות שיצר התחום בשילוב עם תקציבי העתק שהופנו למען הנגשתו לילדים הפך אותו לזירה משתלמת ליצירת תכנים לילדים.

סרטים, סיפורים וסדרות טלויזיה העצימו את הפופולריות של התופעה והזינו את תרבות הילדים בשלל דימויים חדשים ואסתטיקה חדשה שתורגמו במהרה לחפצים.

בשנות החמישים תעשיית צעצועי הפח למערב היתה מרוכזת בעיקר ביפן. הסירות, המכוניות, והמטוסים אשר אפיינו את התכנים של צעצועים אלו הוחלפו בחלליות, רכבי חלל, טילים, צלחות מעופפות ולעיתים מרחבים שלמים כמו תחנות מחקר אשר סביבן נעים במעגלים כוכבי לכת וכלי טיס. השכלולים של רכבי החלל כמו גם האסתטיקה שלהם, התאימו כנושא לצעצועי הפח אשר התהדרו במכאניקה משוכללת ותנועתיות. כבישת הפח היא טכנולוגיה המשלבת את עולם הדפוס ומאפשרת חופש רב מבחינה גרפית. הצעצועים אשר בחלקם היו דגמים מוקטנים של כלי התחבורה החדשים והמסקרנים, אופיינו בטיפוגרפיה חללית והתהדרו בסמלי סוכנות החלל ודגלי המעצמות.

פרט מתוך צעצוע רכב חלל, יפן במוזיאון חברת בנדאי, מיבו, יפן צילום: שלומי איגר

צעצוע אסטרונאוט אמריקאי, יפן במוזיאון הצעצועים במינכן, גרמניה צילום: שלומי איגר

אפולו 11, יפן

במוזיאון הצעצועים באנטליה, תורכיה

צילום: שלומי איגר

אל מול תיאור המציאות החדשה ויצירת הדגמים, האופקים הפיזיים והמנטליים האינסופיים אשר נפתחו בפני האדם יצרו חירות גדולה למעצבים. אלה, יצרו כלי טיס ואמצעי תחבורה שונים שאינם מוגבלים למציאות אלא רק לדמיונם ולמגבלות הייצור של התקופה. חלק מהצעצועים הושפעו מרעיונות עתידניים תיאורטיים שנבחנו על ידי המדע אך נשארו בתחומי המדע הבדיוני כמו למשל תחנות חלל עם כבידה מלאכותית וצלחות מעופפות.

השיווק המאסיבי שנעשה לתחום החלל לא איפשר לאף חלק מתעשיית הצעצועים להישאר אדיש לתופעה. צעצועים קלאסיים ומסורתיים כמו סטים של חיילים אשר היו קיימים כבר מן המאה ה-19 הפכו ל”אנשי חלל”- ספק אסטרונאוטים, ספק רובוטים וחייזרים אשר החליפו את שדות הקרב בתחנות מחקר ובפלנטות רחוקות.

צעצועי חלליות ותחנות חלל בדיוניות, יפן

צילום: שלומי איגר

אנשי חלל ורכבי חלל

צילום: שלומי איגר

גם מותגים מצליחים יצאו בגרסאות החלליות שלהם ובשנת 1965 יצאה חברת מאטל עם בובת הבארבי Miss Astronaut אשר ייצגה את הרעיון כי החלל שייך גם לנשים ולילדות. בכך הקדימה בארבי את המציאות בכמעט שני עשורים עד שנשלחה לחלל האסטרונאוטית הראשונה סאלי רייד בשנת 1983.

בארבי אסטרונאוטיות משנות ה-70 וה-80

מוזיאון הצעצועים באנטליה, תורכיה

כיום הגישה החינוכית הרווחת במערב מניחה כי דרך נושא החלל ניתן לקרב את הילדים לתחומי הלימוד הריאליים ולחזק את לימודי המדעים בקרב האוכלוסייה. חקר החלל נחשב כמחקר למטרות שלום וסוכנויות החלל הגדולות בעולם עוסקות הרבה גם בחינוך מדעי והנגשת החומרים והמחקרים שלהם באופן שיתאים גם לילדים. בעבר עסקו הסוכנויות ביצירת תכנים ומערכי שיעור לצורך תיווך הנושא על ידי מורים אך כיום הקשר הוא בלתי אמצעי והפנייה אל הילדים נעשית ישירות באתרי אינטרנט ייעודיים.

העובדה שלסוכנות חלל יש אתר לילדים הפונה אליהם בשפתם אינה מובנת מאליה כאשר אנו חושבים על גופים ומכונים מחקריים אחרים הפועלים במימון המדינות ואינם מנגישים את המידע הנאסף בהם לילדים.

צילום דף הבית של אתר הילדים של נאס"א

החלל סיקרן את המין האנושי מאז ומעולם. במהלך המאה העשרים חברו יחד תחומי מדע שונים והתגבשו לכדי אחד מהמפעלים הגדולים והייחודיים של האנושות. המירוץ לחלל כאירוע מתמשך בעל משמעויות טכנולוגיות, מדעיות ופוליטיות עצומות העמיד את חקר החלל במרכז השיח בתרבות המערבית ומיצב אותו כתחום חינוכי הנתפס כרצוי לילדים וכאהוב על ידיהם. המרחבים האינסופיים והטכנולוגיות החדשות הולידו חלומות ופחדים שהתגבשו לכדי סיפורים בדיוניים אשר הפכו את החלל לנושא עיקרי בתרבות הילדים במאה העשרים.

הכתבה התפרסמה לראשונה בבלוג aboutoys