top of page

בובה יפה

במשך תקופה ארוכה פועלת גליה חי עם נשות שבט הג'הלין ויחד פיתחו מודל בובה המבוסס על מוטיבים בדואים וקראפט מקומי. לקראת תערוכה בטרמינל עיצוב בת ים, עירית אביר, אוצרת התערוכה, מספרת על הפרויקט המיוחד.


בשנת 2018 הגיעה האמנית גליה חי, אל הכפר הבדואי ח׳אן אלאחמר, בו חיים בני שבט הג'הלין. עיקר עיסוקן של נשות השבט הוא רעיית צאן. הן ממעטות לצאת מתחום הכפר, ורובן חוות דיכוי משולש- פטריארכלי, פוליטי וכלכלי.


גליה הצטרפה אל שתי שותפות, יעל מואב וענת שראל, שגיבשו קבוצה של נשים מקומיות. הצורך במעצבת עלה מהקבוצה, שחיפשה מוצר שיהווה מקור פרנסה לנשים, רובן מעולם לא הרוויחו כסף משלהן.


בובות מהפרויקט
צילום: גליה חי
כדי להעיר ולעורר את היצירה גליה פיתחה דגם בובה פשוט המתכתב עם מוטיבים בדואים, ודורש מיומנות מינימלית. היא ביקשה שיצרו בעצמן את הרקמה, והביאה חומרי גלם.

גליה גילתה שהקראפט המקומי נשכח: כמעט כל הנשים לא ידעו או לא זכרו לרקום ולתפור, ולא הכירו את אריגת האוהלים המסורתית. כדי להעיר ולעורר את היצירה, היא פיתחה דגם בובה פשוט המתכתב עם מוטיבים בדואים, ודורש מיומנות מינימלית. בהתחלה הצטערה גליה להבין שהנשים פירקו שמלות שלהן להלבשת הבובות; היא ביקשה שיצרו בעצמן את הרקמה, והביאה חומרי גלם. לאט-לאט נוצרו בובות, ובהדרגה התרחש הפלא: כשהחלו לרקום לבד. בהתחלה הופיעו דוגמאות פשוטות של איקסים בודדים, אחר כך הן התבוננו ברקמות מפעם והחלו לרקום וליצור. כמו כל דבר הקשור לעיצוב בובות – הן החלו להיות דומות ליוצרות. נשות השבט החלו לרקום בעצמן וללמד את בנותיהן, ולערב מוטיבים מסורתיים בהשפעות עדכניות לגמרי, כמו גרפיקה מעולם האימוג'ים הדיגיטליים.


התערוכה משקפת מציאות חיים של מגזר נשים בישראל במאה ה-21, הנשים מונכחות בה מבלי להיראות בעצמן, בשל כבלי המסורת.

תהליכי עבודה מסורתיים ליצירת הבובות
צילום: יניב נדב

תהליכי עבודה מסורתיים ליצירת הבובות
צילום: יניב נדב

תהליכי עבודה מסורתיים ליצירת הבובות
צילום: יניב נדב

תהליכי עבודה מסורתיים ליצירת הבובות
צילום: יניב נדב

הבובות שובות הלב, נבדלות בתווי פניהן, בסגנון הרקמה ובמוטיבים הרקומים, ומאפשרות ביטוי אישי לכל אחת מהיוצרות. הן משלבות מיומנויות מסורתיות עם משאבים עכשוויים, כמו שימוש בחומרי רדי-מייד שמוצאות בסביבה שלהן, ומאפשרות להן מהפך כלכלי-מעמדי של ממש. התערוכה משקפת מציאות חיים של מגזר נשים בישראל במאה ה-21, הן מונכחות בה מבלי להיראות בעצמן, בשל כבלי המסורת.

הידידות והאמון בין הנשים - בדואיות ויהודיות -הלכה וצמחה.


פרויקט לועבה חילווה (מערבית: בובה יפה) הוא מסגרת חברתית ואמנותית המספקת לנשות הכפר מיומנויות במלאכות יד, לצד עצמאות כלכלית, תמיכה רגשית ותחושה של הערכה עצמית תוך עשייה יצירתית ומהנה.

בעיקר בימים מדאיגים אלה בישראל, הפרויקט הוא קרן אור של תקווה, וממחיש כמה כוח יש לנשים וליצירה.



ילדה מקומית עם בובות
צילום: יניב נדב


הבובות של פרויקט בובה יפה
צילום: יעל מואב


גליה חי היא אמנית, מעצבת ואקטיביסטית. בוגרת תואר ראשון באמנות בבצלאל, ותואר שני בעיצוב בשנקר. היא מתמחה בעיצוב בובות לגיל הרך, ומלמדת תחום זה בשנקר.



עירית אביר , אוצרת התערוכה, היא ארכיטקטית בוגרת הטכניון (1994), עוסקת בתכנון אדריכלי ובהוראה, ובמקביל בעיצוב ואיור. בוגרת התכנית למוזיאולוגיה ואוצרות, ואוצרת תערוכות שונות.


הבובות של פרויקט בובה יפה
צילום: גליה חי


התערוכה "בובה יפה. נשות שבט הג'הלין וגליה חי"

טרמינל עיצוב בת ים

אוצרת: עירית אביר

פתיחה: 18.07.23 | 19:00

נעילה: 16.08.23 | 17:00

שעות פתיחה: א'- ה' 9:00 עד 17:00


























Bình luận


bottom of page