התערוכה “ZOO MOCKBA” היא תערוכה של צעצועי חיות סובייטיים שנעשו בין שנות החמישים לשנות השמונים של המאה ה-20. התערוכה של האוצרים והצלמים סבסטיאן קופקה ווולקר וינהולד (Sebastian Köpcke, Volker Weinhold) מבוססת על אוסף צעצועים ענק השייך לסבסטיאן. לשמחתי זכיתי לבקר את סבסטיאן בברלין כמה שבועות לפני פתיחת התערוכה, לראות את האוסף בסביבתו הטבעית ולשמוע ממנו על המסע המרתק שעבר בחיפושו אחר מקורות האסתטיקה של הצעצועים הסובייטיים.
קטע מן האוסף, מתוך אתר התערוכה
האוסף העצום החל להיאסף מתוך עניין והערכה של האסתטיקה הקיימת בצעצועים הסובייטיים האייקוניים בהם ניתן להתקל בחנויות יד שנייה ובשווקי פשפשים. מתוך סקרנות סבסטיאן ווולקר החלו לחקור מה מקורם של הצעצועים בעלי האסתטיקה הייחודית, מחקר שהוביל לסיפור על מפגש נדיר בין תעשיית צעצועים צעירה וקבוצת אמנים צעירים, מפגש אשר התאפשר בנסיבות היסטוריות יוצאות דופן ובמסגרתו חברו יחדיו לאומיות, אמנות ועיצוב תעשייתי ליצירת שפה אסתטית חדשה.
לאחר המלחמה החלה ברית המועצות בשיקום הכלכלה והתעשייה שלה. אמנם הצעצועים, כמוצרים שלרוב אינם נחשבים למצרכי יסוד לא היו בראש סדר העדיפויות של פרויקט השיקום אך עם זאת, התבקשו החברות היצרניות לייצר צעצועים כחלק מייצור מוצרים לסיפוק הצרכים היומיומיים.
ברוסיה הצארית לא היתה תעשיית צעצועים מפותחת. רוב הצעצועים באותה תקופה יובאו מגרמניה או, לחלופין נעשו בעבודת יד מסורתית כחלק מן התעשייה הפולקלורית אשר אפיינה את רוסייה באותה תקופה (מה שעשוי להחשב עד היום ל”סגנון רוסי”).
לאחר המלחמה החלה ברית המועצות בשיקום הכלכלה והתעשייה שלה. אמנם הצעצועים, כמוצרים שלרוב אינם נחשבים למצרכי יסוד לא היו בראש סדר העדיפויות של פרויקט השיקום אך עם זאת, התבקשו החברות היצרניות לייצר צעצועים כחלק מייצור מוצרים לסיפוק הצרכים היומיומיים.
בתחילת שנות ה-50 יצא אל התעשייה דור חדש של בוגרי האקדמיות לאמנות, רובם צעירים אשר התבגרו כילדים בזמן מלחמת העולם. תעשיית הצעצועים הצעירה והמתפתחת היתה מקום נוח לאמנים הצעירים להקלט בו כעבודה ראשונה אחרי הלימודים. רוב המעצבים שהשתלבו בתעשיית הצעצועים הצעירה היו אמנים בוגרי האקדמיה לאמנות בלנינגרד. עבור חלקם, ההשתלבות בתעשיית הצעצועים היוותה פתרון זמני ומקור לפרנסה כאמנים צעירים ללא שאיפות להיות מעצבי מוצרים.
הסיטואציה התרבותית- פוליטית שאפיינה את התקופה, יצרה מצב ייחודי בו האמנות, בה שלט זרם הריאליזם הסוציאליסטי היתה למעשה מגוייסת ולא התאפשר בה ביטוי אישי לאמנים ואילו תעשיית הצעצועים, אשר היתה בצמיחה, איפשרה חופש יצירתי ואמנותי רב. וכך, התעשייה הצעירה הייתה למעשה חופשית יותר מן האמנות והאמנים הצעירים שהשתלבו בה הביאו לידי ביטוי רעיונות ואסתטיקה חדשניים ומקוריים בסביבה שהיוותה קרקע פורייה ליצירתיות. הרעיונות האסתטיים של הבוגרים הטריים אשר הגיעו מרקע של לימודי אמנות “גבוהה” התגבשו לכדי השפה הייחודית, הנושקת לעולמות הפיסול והאמנות המאפיינת את הצעצועים הסובייטיים.
בתערוכה, לצד הצעצועים עצמם, מוצגים גם צילומים מוגדלים של הצעצועים, מזויות שונות, ביחידים ובקבוצות. האופן שבו מצלמים סבסטיאן ווולקר את הצעצועים מדגיש את המאפיינים הפיסוליים שלהם ואת ערכם האמנותי.
הסיטואציה התרבותית- פוליטית שאפיינה את התקופה, יצרה מצב ייחודי בו האמנות, בה שלט זרם הריאליזם הסוציאליסטי היתה למעשה מגוייסת ולא התאפשר בה ביטוי אישי לאמנים ואילו תעשיית הצעצועים, אשר היתה בצמיחה, איפשרה חופש יצירתי ואמנותי רב
קטע מן האוסף, מתוך אתר התערוכה
האנשים שמאחורי הצעצועים
סבסטיאן מציג את הצעצועים בהתלהבות אך החלק המעניין ביותר הוא הסיפורים האישיים שהצליח לאסוף, חלקם ממקור ראשון, על האמנים. המפגשים האישיים התאפשרו בזכות צירופה של דריה סובולבה (Daria Soboleva), חוקרת רוסייה אשר עזרה ביצירת הקשר עם המעצבים או משפחותיהם וכך נאסף מידע נדיר ממקור ראשון. לאט לאט, כאשר נאספו החומרים והסיפורים, החלה להתקבל תמונה המספרת את הסיפור המרתק של תעשיית הצעצועים הסובייטית ודור המעצבים שיצר את האסתטיקה הייחודית של התעשייה הזו.
אחת האמניות הבולטות בתעשייה הייתה נטליה טירקובה (Natalia Tyrkova | 1928 – 2015). נטליה עיצבה צעצועים כל חייה לתעשייות וטכנולוגיות שונות כמו גומי, ניפוח פלסטיק, צלולואיד ועוד. בין השאר היא עיצבה למפעלים חשובים כמו מפעל הגומי “המשולש האדום” ומפעל הפלסטיק “פלסט פולימר”. בשנת 2016 סבסטיאן ודריה נסעו לפגוש את אחותה של נטליה. במפגש, אותו מתאר סבסטיאן כמרגש במיוחד הוא זכה להצצה לחייה של נטליה, לסביבת עבודתה, לסקיצות ולתהליכי היצירה שלה.
לב סמורגון (Lev Smorgon) הוא אמן מוכר ומוערך בסצינת האמנות של סנט פטרסבורג. הצעצועים שעיצב בתחילת דרכו מתאפיינים בחשיבה עיצובית מקורית ויכולת הבנה של חומרים, טכנולוגיות ואסתטיקה שמשתלבים יחד ליצירת צעצועים חדשניים, בעלי אופי פיסולי מובהק. אחד המאפיינים הייחודיים של צעצועי החיות שיצר לב היא המכאניקה שלהם המבוססת על שילוב בין מפרקים פשוטים לגיאומטריה מתוחכמת היוצרים יחד דימויים מלאי תנועה והבעה המסוגלים לעמוד בתנוחות שונות ולייצר אין ספור מופעים. צעצוע העופר שעיצב בשנות ה-60 הוא אחד החפצים העדינים והיפים המוצגים באוסף.
הסיפור של אדולף נייסטאט (Adolf Neystat) נותן הצצה למעמד שהיה לתעשיית הצעצועים הסובייטיים בשנותיה הראשונות ואולי גם מעורר מחשבות על מעמד התעשייה היום ועל מערכת היחסים המורכבת בין שדה העיצוב לאמנות. כאשר פנה סבסטיאן אל לב לראשונה תגובתו היתה אדישה. אדולף, שכיום הוא אמן מוערך, התייחס בביטול לתקופה שבה עיצב צעצועים וטען כי אין לו מה לחדש או לתרום לאוסף. לאחר זמן מה חידש אדולף את הקשר ואמר שיש לו בכל זאת כמה דברים לשלוח לסבסטיאן שקיבל ממנו כמה ארגזים. בארגזים היו אבות טיפוס נדירים מגבס, סקיצות ומודלים לצעצועים שעיצב אדולף במהלך השנים. המודלים הנדירים הפכו מן הסתם להיות בין החפצים החשובים והבולטים באוסף…
מודל הגבס של אדולף נייסטאט הוא אחד מתוך עשרות מודלים שהוא תרם לאוסף. המודל, מורכב כמו המוצר הסופי, בעל מפרקים נעים, ממחיש את הערך הפיסולי של התוצר הסופי מלבד המודלים של נייסטאט קיימים באוסף מודלים של אמנים נוספים.
כמעצב צעצועים, אחת החוויות המרגשות בביקור אצל סבסטיאן היתה החווייה של לראות ולגעת במודלים מקוריים, עשויים בעבודת יד על ידי אמנים. המודלים עשויים בחומרים פלסטיים כמו גבס או חימר, ניתן להרגיש דרכם את המפגש בין יכולת הפיתוח האסתטית לבין הבנת החומרים והתהליכים התעשייתיים בהם צפוי להווצר המוצר הסופי.
סבסטיאן, שהחל את האוסף מתוך עניין באסתטיקה הבין שמאחורי החפצים שאסף מסתתר סיפור גדול יותר. האוסף מספר על הסיטואציה הייחודית של תעשיית הצעצועים הסובייטית בנסיבות ההיסטוריות בה נוצרה ומשקף את המתח התמידי המתקיים בין שדה העיצוב התעשייתי לשדה האמנות. כאשר נחשף הסיפור ההיסטורי הגדול, יחד איתו נחשפו גם הגיבורים, המעצבים והאמנים אשר האוסף מחייה את סיפוריהם האישיים השזורים בסיפור הרחב של תעשיית הצעצועים הסובייטית המתקיימת כחלק בלתי נפרד מסיפורה של תעשיית הצעצועים במערב במאה ה20.
התערוכה הציגה בשנת 2019 בגלריה Me Collectors Room Berlin והוצגו בה מבחר של חיות צעצוע מקוריות מתוך האוסף. בנוסף לצעצועים העשויים פוליאטילן, צלולואיד וגומי יוצגו גם מודלים עשויים בעבודת יד אשר שימשו בתהליכי היצירה וצילומים מוגדלים של המוצגים. בין המעצבים שעבודותיהם מוצגות בתערוכה: נטליה טירקובה, בוריס וורובייב, לב רזומובסקי, לב סמורגון, אדולף נייסטאט, גלינה סוקולובה, תמרה פדרובה, אנטולי בוריסוב והמעצבת הצ’כית ליבוסה ניקלובה. את התערוכה מלווים צילומים מוגדלים של המוצגים המדגישים את איכויותיהם האסתטיות.
Comentários