סביבון חנוכה הוא אחד הסמלים הנפוצים המאפיינים את החג. לכן, בעיניי רבים הוא נחשב כצעצוע אופייני ליהדות.
סביבונים מסוגים שונים הם מהצעצועים הקדומים והנפוצים בתרבויות שונות בעולם. בתרבויות אלו, לצד שימושם הנפוץ ככלי משחק ולבידור, לסביבונים יוחסו גם תכונות מיסטיות או מאגיות.
אחת הסברות הרווחות לגבי החיבור שנוצר בין סביבונים לחג החנוכה היא כי בתקופת החשמונאים, כאשר התקבצו יהודים לצורך לימוד תורה בניגוד לגזירות שאסרו על כך, שימשו הסביבונים ככלים להטעיית השלטונות היווניים. האם באמת קיים קשר בין משחק הסביבון ביוון לבין סביבון החנוכה?
רחל ברלב, אספנית וחוקרת של סביבונים, פורפרות וג'יירוסקופים חקרה את עולם הסביבונים ביוון בתקופה המדוברת וחושפת בפנינו עולם של חיבור בין סביבונים לפולחן האלים היווניים ומצביעה על חוסר הדמיון, לטענתה, בין הסביבון היווני מהתקופה הקלאסית לסביבון בו אנו משחקים בחג החנוכה.
הסברה בדבר הסיבה שבגללה אנו משחקים בסביבון בחג החנוכה היא כאמור כי בתקופת החשמונאים, כאשר התקבצו יהודים לצורך לימוד תורה בניגוד לגזירות שאסרו על כך, שימשו הסביבונים ככלי להסחת דעת השלטונות היווניים, כפי שניתן ללמוד למשל מן האגדה המופיעה ב"אוצר כל מנהגי ישורון" לרב א. הירשאוויץ, מסוף המאה ה-19:
"הטעם כי גזרו שלא ללמוד תורה כמו שאנו אומרים בעל הניסים ״להשכיחם תורתך״ ובזמן ההואלמדו כלם בעל פה וכאגודה אחת למען יזכירו איש את אחיו פן שכח דבר והיתה הגזירה שלא יתאספו במקום אחד אגודות אגודות, מצאו חכמים בעת הגזירה עצה נפלאה בזו שעשו משחק חדריידיל להראות את אויביהם אם ימצאו, ששחקו במשחק הגלגלן ולא למדו, ובהמצאה כזאת יכלו ללמוד וללמד ,לכן נשאר לנו המשחק לזכר הנם, שבעבורו לא שכחו תורת ד׳ שעמדה לאבותינו ולנו"
(בשם הרב בעהמ"ח ס' עבודת עבד וס' תפארת צבי ומביאו הרב זיוו.)
האגדה המובאת לעיל, מספרת על התחכמותם של יהודים שומרי-התורה, שלא השלימו עם הגזירות שהטיל עליהם אנטיוכוס הרביעי (אנטיוכוס "אפיפנס") בשנת 167 לפנה"ס, ביניהן גזירות שאסרו התקהלות ולימודי תורה. למרות זאת, הם התקבצו, למדו תורה וכשנתגלתה התקהלותם, הערימו על היוונים: הפסיקו את לימודיהם והחלו לשחק בסביבון. כך היטעו את החיילים היוונים שסברו שההתקהלות היא לצורך המשחק.
אולם, אגדה היא אגדה ולא חייב להיות לה ביסוס עובדתי. התעמקות במקורות שונים מהעולם היווני הקלאסי שופכת אור על סביבונים בתקופה זו, על שימושם ככלי פולחן לאלים היוניים ועל עיצובם, השונה מסביבון חנוכה בעל ארבע הפאות.
על חיי היום-יום, בעולם היווני הקלאסי ניתן ללמוד מכתבים פילוסופיים, ספרותיים ושירים שהותירו לנו בני התקופה, כמו גם מציורים שעל גבי כלי חימר, כדי קבורה וממצאים ארכאולוגיים מאותה תקופה, כתבים ממקורות יהודיים וכתבים ספרותיים זרים מאותה עת. כל אלה יכולים להפריך או לאשש את ההנחה כי המשחק בסביבון היה מצוי בארץ-ישראל בימי שלטון מלכות יוון.
עד כה, לא נמצא ממצא ארכיאולוגי מתקופת החשמונאים, המעיד כי בארץ ישראל שיחקו בסביבון. בכתבי חז"ל, ספרי המקבים א'-ב' (הנקראים גם: ספרי חשמונאים) ו"קדמוניות היהודים" [נכתב על ידי יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס) שחי בארץ כ-150 שנה לאחר המרד], לא נרמז על כך ששיחקו בסביבון בארץ.
מנגד, קיימות הוכחות לא מעטות כי המשחק בסביבון, על סוגיו השונים, היה משחק מוכר ביוון העתיקה. נמצאו ממצאים ארכיאולוגיים המלמדים כי הסביבונים היווניים היו דומים לפורפרה. לחלקם הייתה ידית אחיזה. הם לא היו מרובעים, גם לא מכונפים ובפאותיהם או בכנפיהם לא הופיעו אותיות כלשהן. למעשה, אין שום דמיון בינם לסביבוני החנוכה.
הקשר בין הסביבון לאלים היווניים בעולם הקלאסי
מעבר לתפקודו כצעצוע, משמש הסביבון כחפץ שיש לו משמעויות רבות בהקשרים דתיים. משמעויות, שאינן המשחק עצמו או ההנאה שהוא גורם לשחקן. למשחקים רבים ביוון העתיקה ובעת העתיקה בכלל, יש קשר כלשהו לאלים. המשחק מוגן על ידי אל יווני, כזה או אחר, ותלוי ברצונו של האל. יש בידינו ממצאים ארכיאולוגיים רבים וכן ציורים של משחקים על כלים רבים. אותם ממצאים מעידים על כך שלסביבון, כמו גם לצעצועי משחק אחרים, היה שימוש במרחב הפולחני-סימבולי של טקסי חניכה לילדים, ילדות ומתבגרים. ידוע על טקסי מעבר של צעירים, שמנחות הסביבונים היוו חלק אינטגרלי מהם. טקסי מעבר- גילאי הוקדשו לקבירים מתבאי וכללו הקדשות ונדרים לאל, תוך הקרבת משחקים. נמצאו ממצאים רבים המתארים נערים ונערות צעירים, שמדגישים את האופי החניכתי של המנחות כשלצידם, חפצי משחק רבים נוספים, ביניהם: רעשנים וסביבונים.
האל דיוניסוס -
המיתוס הקושר את דיוניסוס לסביבון הוא התקרית בין הטיטאנים (שהיו ענקים והורים של אלים אולימפיים במיתולוגיה היוונית) לבין דיוניסוס. הטיטאנים נשלחו על ידי הרה אשת זאוס, להרוג את דיוניסוס, שנולד מקשר שהיה לבעלה (ראש האלים), עם בת תמותה. בתחבולה, הקסימו הטיטאנים את דיוניסוס הפעוט עם משחקי ילדים ונתנו לו תפוחים, סביבון (שנקרא ביוונית גם סטרובילוס, מילה שיש לה משמעות כפולה: אצטרובל וסביבון), רעשן, קוביות וראי. כשהילד דיוניסוס שקע במשחקים, הם ביתרו את גופו ואכלו אותו. בזכות לבּו שעדיין פעם, הוא ניצל והחיים שבו לגופו של דיוניסוס. הסביבון, שהיה עתה סמל ללבו של הילד, הפך להיות לאחד המשחקים שנחשבו כקדושים. הוא הזכיר את משחקו של הילד שהוקרב וקם לתחייה.
באחד מאתרי החפירות נמצאה הקדשה ולפיה הקדיש אחד הילדים את משחקיו, ובהם סביבון שוט, לאל הצעיר דיוניסוס. ממקור אחר אנו למדים כי פעמים רבות בטקסים שנערכו לאל דיוניסוס, נשאו עמן הנשים אצטרובל שצורתו כסביבון בצורת חרוט, שיש לו סכֵמה דומה לזו שיש ללב האדם. והרי הקשר המחבר בין הסביבון לבין עולם הפולחן האלילי.
האל הרמס -
כפטרון על מספר תחומים, הרמס מגן על משחקי ילדים ועל צעירים העוסקים בפעילויות אתלטיות בגימנסיון, כהכנה לטקס גיל ההתבגרות. הוא גם ממלא תפקיד חשוב כפטרונם של בני נוער.
מציור על כלי חימר המיוחס לאמן בשם דוריס (Douris) שפעל באתונה, ניתן לקבל מושג על המשחק בסביבון. בסצנה האינטימית עם "סביבון שוט" נראית דמות הלובשת גלימת מסע טיפוסית וכובע, המאפיינים בדרך כלל את האל היווני הרמס. בידו הימנית הוא מחזיק שוט המשמש להצלפה על פורפרה (סוג של סביבון), כדי להמריץ את סיבוביה. מימין נער עטוף במעיל. גם הילד וגם הדמות המזוקנת שלצידו מהופנטים מהצעצוע המסתובב. נוכחותו של הרמס עם הסביבון, מצביעה על טקס חניכה שעוברים הנערים, במעברם לבגרות. משורר יווני (אסקליפיאדיס) הזכיר בשיריו את היותו של הסביבון אחד מהמשחקים שהוקדשו לאל הרמס. הסביבון של הרמס מסמל את ההגנה שהאל משרה על העולם הגברי. תנועת המשחק, כמו גם הקדשת החפץ לאל, מלווים את טקס חניכת הנער: מעברו מילדות לבגרות, והצבתו בשלב חדש במערך הסדר החברתי, כשהוא מצליח להפעיל את "סביבון השוט" ולבצע באמצעותו פעלולים למיניהם.
לסביבון, כמו גם לצעצועי משחק אחרים, היה שימוש במרחב הפולחני-סימבולי של טקסי חניכה לילדים, ילדות ומתבגרים. ידוע על טקסי מעבר של צעירים, שמנחות הסביבונים היוו חלק אינטגרלי מהם.
האל ארוס -
אֶרוֹס הוא דמות המקושרת במיתולוגיה היוונית לתשוקה ולאהבה. נמצאו שני כלים מהם ניתן ללמוד על הקשר בין ארוס לסביבון. בדימויים אלה הוא זה שקובע את תנועתו ומתבונן בו:
נמצא כד ובו ציור של אישה צעירה יושבת על סלע כשראשה מכוסה בבד, מביטה בארוס ובמרכז הקומפוזיציה מסתובב סביבון בעזרת חבל.
על מכסה של קופסה (שנועדה ככל הנראה לאחסון תכשיטים) מתוארות שתי נשים צעירות, כשהאחת בוהה במבטה בוחן, בארוס המכונף, שמסובב סביבון על הקרקע. נראה שהסצנה המתוארת כאן מתרחשת לקראת ליל כלולותיה המתקרב של נערה מאורסת, שמבלה ימים אחרונים בבית אמה, עם בנות משפחה וחברות קרובות בטרם תעבור לבית חתנה. במהלך השהות, מתקיימת סדרת פעולות בעלות אופי פולחני. הכלה מקדישה בטקסיות מספר חפצים אישיים, כאות למזל טוב וכברכה להצלחת הנישואין. הקרבת החפצים מסמלת את ההיפרדות מעולם הילדוּת ומעבר לסטטוס של בוגרת. הקרבת החפצים לוותה במחוות בעלות אופי טקסי-פולחני, כדוגמת הקרבת קווצות שיער.
הסביבון היווני בעת העתיקה
על אף הפרשנות לגבי היות הסביבון חפץ פולחני, לא נוכל להתעלם מן העובדה שהוא בראש ובראשונה - משחק. אנו מכירים שלושה סוגי סביבונים (מהממצאים הארכיאולוגיים ומתיאורים על גבי כלי חימר).
בקויריון שבתבאי ובמקדשים שונים אחרים, נתגלו סביבונים רבים ומגוונים, בגדלים שונים חלקם מניאטוריים. הם עשויים מחומרים שונים: קרמיקה, אבן, ברונזה, עופרת וזכוכית, לעתים בעלי צבע אחיד ולעתים מתאפיינים מעוטרים בצבע.
הפורפרה
לפורפרה, יש צורה של אצטרובל וגוף גלילי המסתיים בצורת חרוט. מסביב לחלק הגלילי נעשו חריטות מקבילות, סביבן ליפפו רצועת עור שהניעה אותו. היו ממצאים שאפשרו את זיהוי החפץ כ"סביבון שוט" כאשר נתגלתה פורפרה יחד עם שוט. פורפרות נמצאו בעתיקות קאוויירו ((Kavirio שבלמנוס, יוון; בקביריון שבתבאי ובמקומות נוספים. הסביבונים נעשו מעץ, חימר או ברונזה. גודלם היה תלוי בחומר ממנו נוּצרו. היו סביבונים מחימר שנמצאו בקאוויירו ובתֵבַּי והיו בגובה 11-4 ס"מ. אלה שעשויים מברונזה היו עד 4 ס"מ. בדרך כלל הם עוטרו בציורי צמחים: עלים, ענפים, קיסוסים מטפסים, דקלים וגם ציפורים.
דיסק
הדיסק הוא צורה מקובלת לסביבון העשוי בדרך כלל מחימר. בכל אחד מצדדיו יש בליטה חדה. סביבון כזה נמצא למשל במוזאון הארכאולוגי של סנס (Saint) בצרפת.
דיסק מחורר
גם סוג זה מבוסס על צורת הדיסק, אולם במרכזו יש חור. לחור הוכנס פין חד קטן, לרוב מעץ, שהיווה את ציר הסיבוב. כדי שהדיסק יסתובב, מספיק היה להחזיק את קצה הפין בין הבוהן לאצבע ולבצע תנועה סיבובית.
הסביבונים היו עשויים מחומרים שונים: חימר (טרקוטה), מתכת, זכוכית, שיש, עצם או עץ. צורותיו היו: דיסק פשוט בעל חור מרכזי המכיל את הפין שהוא לרוב מעץ ומהווה את ציר הסיבוב. היו מקרים שהפין שולב ישירות בתוך הדיסק עצמו, כפי שמעיד ממצא חרס השמור במוזיאון הארכיאולוגי של סנס .
הסביבונים היו עשויים בצורת חרוט (קונוס), כחיקוי של אצטרובל, או דו-חרוטיים. הם היו מעוצבים באופנים שונים. יש מקרים שבהם הפורפרה היתה בצורת גליל, עם חוד בעל פין מקוצר או עם חוד בצורת חרוט. לעתים הסביבונים היו נטולי עיטורים, אך גם יכלו להכיל קישוטים.
לסיכום, לאור הממצאים הארכיאולוגיים והכתבים שנמצאו עד היום, ולאור העובדה שהאגדה בדבר השימוש בסביבון להסחת דעת החיילים היווניים, מקורה בסוף המאה ה-19, ניתן להניח שאין לאגדה זו כל אחיזה במציאות. יתרה מכך, העובדה שהסביבונים היווניים אינם מזכירים במאומה את סביבון חנוכה המוכר לנו (סביבון מרובע או מכונף) וכן הדוגמאות שהובאו כאן, דוגמאות שהן חלק מזערי מתוך ממצאים רבים המעידים על קשר בין הסביבון היווני לפולחן האלילי, כל אלה נותנים לנו להאמין כי אם היה מי ששיחק בסביבונים בארץ-ישראל בתקופת החשמונאים, היו אלה דווקא המתייוונים שחיקו ואימצו את תרבות יוון האלילית. הם ולא היהודים ששמרו על תורת אבותיהם. ואם כך הוא, לא הגיוני שילדי ישראל משחקים גם כיום בסביבונים בחנוכה, כזכר למתיוונים. לכן, אין לנו אלא לחפש את מקור מנהג המשחק בסביבוני חנוכה בתקופה אחרת ובמקום אחר.
רחל ברלב, היא אספנית סביבונים, פורפרות וג'ירוסקופ וחוקרת עליהם. אוסף הסביבונים שלה הוא אוסף אקלקטי וכולל את הסביבונים עצמם (לאו דווקא סביבוני חנוכה), וכל דבר המאזכר אותם. רחל כתבה מספר מאמרים בנושא והשתתפה במספר תערוכות. לרגל אחת מתערוכותיה יצא הספר "סביבון סובב עולם אוסף רחל ברלב", והוא הספר הראשון והיחיד עד כה, בעברית, שיצא בנושא הסביבונים.
לקריאה על הסביבונים ניתן גם להיכנס לאתר הפייסבוק: Rachel Barlev ולקרוא בו תובנות שונות בהקשר לסביבון.
Comments