התערוכה החדשה "ההיסטוריה (המאוירת) של הילדות והילדים" בבית הנסן בירושלים מזמינה את המבקרים למסע מאויר בזמן. התערוכה מבוססת על הספר "ההיסטוריה המאוירת של הילדות והילדים" (הוצאת ”למה”) מאת תמר וייס גבאי, עם איורים מרהיבים של שירז פומן, יצירה ייחודית המספרת את ההיסטוריה של ילדים וילדות - לילדים ולילדות. האתגר הכפול - להציג היסטוריה של ילדים וילדות ולעשות זאת באופן שיהיה מובן ומעניין לקהל צעיר - עומד בפני הספר והתערוכה כאחד, ומציב במרכז הדיון שאלה מורכבת: מהי בעצם 'ילדוּת'
לאורך ההיסטוריה, תפיסת הילדוּת עוצבה ועוצבה מחדש על ידי תנאים חברתיים, אמונות תרבותיות וצרכים משתנים של כל תקופה ומקום. מורכבות זו הופכת את הכתיבה וההצגה של היסטוריית הילדוּת לאתגר משמעותי.
הילדוּת, על אף היותה תופעה ביולוגית שנותרה יציבה לאורך מאות אלפי שנים, היא למעשה קטגוריה חברתית דינמית ומשתנה. לאורך ההיסטוריה, תפיסת הילדוּת עוצבה ועוצבה מחדש על ידי תנאים חברתיים, אמונות תרבותיות וצרכים משתנים של כל תקופה ומקום. מורכבות זו הופכת את הכתיבה וההצגה של היסטוריית הילדוּת לאתגר משמעותי. הספר של תמר וייס גבאי והתערוכה המבוססת על האיורים בו מתמודדים עם אתגר זה, ומציעים מסע מרתק שלא רק חושף את חיי הילדים והילדות בעבר הרחוק, אלא גם משקף תובנות על החברה שלנו כיום.
לאורך רוב ההיסטוריה, ילדים וילדות נתפסו פעמים רבות כ"מבוגרים קטנים" ולא כקבוצה נפרדת עם צרכים וזכויות משלה. תפיסה זו השתקפה גם בכתיבה ההיסטורית. ההיסטוריה המסורתית כמעט ולא עסקה בילדים ובילדות, שכן רוב הספרים והמסמכים ההיסטוריים נכתבו על ידי מבוגרים, עבור מבוגרים, ועל מבוגרים. הקול של הילדים והילדות, חוויותיהם וצרכיהם הייחודיים, נעדרו כמעט לחלוטין מהתיעוד ההיסטורי.
האתגר בכתיבת והצגת היסטוריה של ילדים וילדות הוא עצום. כיצד ניתן לשחזר את עולמם של ילדים וילדות מתקופות עברו, כאשר הם עצמם לא השאירו כמעט תיעוד? כיצד ניתן להבין את חוויותיהם, כאשר המושג "ילדוּת" עצמו השתנה כל כך לאורך הזמן?
זה בדיוק האתגר שעמד בפני תמר וייס גבאי, מחברת הספר "ההיסטוריה של הילדות והילדים". בספרה, היא מביאה עשרים סיפורים על ילדים וילדות מתקופות ומקומות שונים בעולם, החל מלפני 30,000 שנה ועד ימינו. הספר, שאויר בצורה מרהיבה על ידי שירז פומן, מהווה את הבסיס לתערוכה המרתקת בבית הנסן. עבודת האיור דרשה מחקר מעמיק ובלתי שגרתי מצד פומן, שחקרה ודמיינה כיצד נראה עולמם של ילדים וילדות במהלך ההיסטוריה באזורים שונים ומגוונים - מבתיהם ומשפחותיהם ועד לסביבת המחיה שלהם והרגעים המרכיבים את חייהם.
האתגר בכתיבת והצגת היסטוריה של ילדים וילדות הוא עצום. כיצד ניתן לשחזר את עולמם של ילדים וילדות מתקופות עברו, כאשר הם עצמם לא השאירו כמעט תיעוד? כיצד ניתן להבין את חוויותיהם, כאשר המושג "ילדוּת" עצמו השתנה כל כך לאורך הזמן?
התערוכה עצמה מציעה חוויה אסתטית מעניינת. איורים מוגדלים מתוך הספר ובהשראתו מעטרים את קירות המבנה העתיק של בית הנסן. חלק מהדמויות "יוצאות" מהקיר אל תוך החלל, כשהרקע מצויר על הקיר והדמויות עומדות מלפנים, יוצרות תחושת עומק ומימד נוסף לסיפורים.
המבנה הייחודי של בית הנסן, עם הנישות והחללים הקטנים שלו, משתלב נהדר עם התערוכה. כל נישה או קיר מוקדש לילד או ילדה מתקופה אחרת, ומאפשר למבקרים להציץ לעולמם. ישנו גם אזור קטן יותר דידקטי, המציג מידע על המאכלים והמשחקים של ילדים וילדות מתקופות שונות.
התערוכה "ההיסטוריה (המאוירת) של הילדות והילדים" אינה רק מסע מרתק ואסתטי בזמן, אלא גם הזמנה לחשיבה מעמיקה על מהות הילדוּת, על השינויים בתפיסתה לאורך ההיסטוריה, ועל משמעותה בימינו. היא מוצגת בבית הנסן בירושלים מה-12.7.2024 ועד ה-31.8.2024, ומתאימה למבקרים ומבקרות בכל הגילאים.
Comments