אוסף צעצועי האמבולנס של פרופסור יואל דונחין

הובלה של חולים ופצועים, בעיקר משדה הקרב, הייתה קיימת מאז העת העתיקה. עדויות להובלה של פצועים בכרכרות קיימות עוד מימי היוונים. בשנת 1487 הצבא הספרדי נהג להקים “בתי חולים ניידים” בשטח ואליהם היו מובלים הפצועים בכרכרות אשר אינן היו ייעודיות לנשיאת חולים. המונח “אמבולנס” התייחס במקור לאותם בתי חולים. התפתחות משמעותית בתחום הובלת חולים התרחשה במאה ה18 הודות לרופא צרפתי בשם דומיניק ג’אן לארי אשר הבין את החשיבות בהובלה ייעודית של חולים ופיתח לצבא הצרפתי מרכבה דו גלגלית קלה המיועדת למשימה זו. בשנת 1863 הוקם ארגון הצלב האדום במטרה לאגד מתנדבים וצוותי רפואה סביב טיפול בחולים ופצועים ברחבי העולם. סמל האירגון- צלב אדום, אשר מושפע מן המסורת הנוצרית על פיה אין לפגוע באנשים או מבנים הנושאים את סמל הצלב, הפך לסמל המסמל את כלי התחבורה המסיעים את הפצועים ואליו התווספו בהמשך גם הסהר, המעוין ומגן הדוד.

אמבולנס צבאי של חברת פורד, 3 טון |1953| מתכת צבועה | אנגליה

Matchbox Lesney

מתוך האוסף של פרופ’ יואל דונחין. צילום: שלומי איגר

האמבולנס הממונע הראשון נוצר בשיקגו בשנת 1899 ומאז הלכו האמבולנסים והתפתחו הן ברמת הבטיחות, התקשורת והשירותים הרפואיים שהם נותנים והן ברמת התשתיות המערכתיות והשתלבותם במרקם העירוני ובשירותי הרפואה הארציים.

כמו אייקונים נוספים המתאימים למשחק במלחמות, מצבי חירום, תחרויות וסיפורי גבורה, האמבולנס, המשתייך לעולם החילוץ וההצלה אומץ כמובן לעולם הדימויים של הצעצועים.

כמו במציאות, צעצועי האמבולנסים הראשונים היו אמבולנסים צבאיים והיו שייכים לסטים של חיילי צעצוע. סצינות הקרב המפורטות והריאליסטיות של צעצועי המאה ה19 כללו כחלק אינטגלי מהקרב גם את הפצועים, ולצידם, כמובן, את כוחות ההצלה שבאו לטפל בהם בשטח או לחלץ אותם.

האמבולנס, כשילוב בין כלי תחבורה לסיפור הצלה מופיע בצעצועים גם כדימוי עצמאי (הרבה פעמים ה”אמבולנסיות” מתבטאת רק בעיצוב גרפי על גבי צעצוע רכב כלשהו) או כחלק מסטים המתארים בתי חולים או עירוניות.

פרופסור יואל דונחין, מומחה בהרדמה ובטיפול נמרץ, כיום מרצה לבטיחות רפואית בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית שימש בין השאר כראש מדור הטראומה במקרפ”ר בשנות השמונים, כמנהל יחידת הטראומה בבית החולים הדסה עין כרם וכמנהל הרפואי של מד”א. הוא כתב מספר ספרים בנושא החייאה ועזרה ראשונה ביניהם הספר “עזרה ראשונה להצלת חיים” שכתב עם נתן קודינסקי.

אוסף צעצועי האמבולנסים העצום שלו מוצג בצניעות בחדר העבודה שלו.

באוסף קיימים צעצועים ודגמים של אמבולנסים מרחבי העולם, החל מדגמים היסטוריים מדויקים, דרך מתנות ומזכרות של חברות אמבולנסים ועד לצעצועי אמבולנסים מופשטים, צעצועי עץ ומשחקי הרכבה.

במסגרת יעוץ לנתב”ג להכנה לאירוע רב נפגעים, השתמש דונחין במודלים ובמפות לצורך סימולציות (בדומה לשימוש אסטרטגי בשולחנות חול). דונחין השתמש בגפרורים כפצועים ואסף צעצועים ודגמים רלוונטיים לדמות את האמבולנסים והמסוקים.

מתוך האוסף של פרופ’ יואל דונחין. צילום: שלומי איגר

האוסף המרשים לא החל כתחביב אלא מתוך צורך פונקציונלי- בשנות השמונים פרופסור דונחין היה שותף בהקמת מדור הטראומה במקרפ”ר ובקביעת נהלים לתרגול. במסגרת יעוץ לנתב”ג להכנה לאירוע רב נפגעים (תרגול שהיה נקרא בזמנו “אסון תעופתי”) השתמש דונחין במודלים ובמפות לצורך סימולציות (בדומה לשימוש אסטרטגי בשולחנות חול). דונחין השתמש בגפרורים כפצועים ואסף צעצועים ודגמים רלוונטיים לדמות את האמבולנסים והמסוקים. עם הזמן גדל האוסף וקיבל אופי אספני יותר, עם ייצוג תקופתי וגיאוגרפי של אמבולנסים ורכבי חירום נוספים כמו מסוקים וסירות.

אמבולנס רנו של הצלב האדום הבריטי משנת 1910 |1986| מתכת צבועה | אנגליה

Matchbox

מתוך האוסף של פרופ’ יואל דונחין. צילום: שלומי איגר

אמבולנס סובייטי, מתכת צבועה, ברית המועצות

מתוך האוסף של פרופ’ יואל דונחין. צילום: שלומי איגר

אמבולנס אמבולנס רחפת של החברה היפנית מיצו-זוסן

Tomica, Yomy

מתוך האוסף של פרופ’ יואל דונחין. צילום: שלומי איגר

כמו צבאות ומלחמות, כוחות חילוץ והצלה הם מקור לסיפורי פעולה ובהתאמה למשחקים כאלו. הסלידה ההדרגתית שמתרחשת בשנים האחרונות ממשחקים וצעצועים שיש בהם פן אלים או מלחמתי מפנה את מקומה לכאלו שמתארים את ‘הצד השני’ של סיפורי הגבורה- המצילים.

לעומת הדגמים ההיסטוריים שחלקם הם דגמים אספניים ולא צעצועים באופן מובהק, קיימים באוסף גם צעצועים, בהקשרים שונים ורמות הפשטה שונות, החל מצעצועים ריאליסטיים של חברת “הוט ווילס” דרך צעצועים של לגו ודופלו ועד למשחקי הרכבה מופשטים מעץ. מלבד דגמים וצעצועים קיימים באוסף גם מוצרי מתנה או יחצנות של אירגוני אמבולנסים, כמו צעצועי קרטון, קופות וכו.

כמו צבאות ומלחמות, כוחות חילוץ והצלה הם מקור לסיפורי פעולה ובהתאמה למשחקים כאלו. הסלידה ההדרגתית שמתרחשת בשנים האחרונות ממשחקים וצעצועים שיש בהם פן אלים או מלחמתי מפנה את מקומה לכאלו שמתארים את ‘הצד השני’ של סיפורי הגבורה- המצילים. השילוב: אמבולנס, ניידת משטרה וכבאית אש החליפו במידה מסויימת את כלי המלחמה ואיפשרו לחברות כמו פליימוביל ולגו לייצר צעצועים למשחקי “אקשן” ללא ייצור של צעצועי מלחמה כמו טנקים או מטוסי קרב. בנוסף, העיר כמקום עתיר התרחשויות ואירועים הפכה את כוחות ההצלה לחלק אורגני משגרת חיי היום יום. צפירת סירנה היא אמצעי בסיסי ליצירת אווירה אורבנית וכך סטים של צעצועים המתארים את החיים העירוניים כוללים תמיד את שלישיית החילוץ וההצלה- אמבולנס- משטרה וכיבוי אש.

מהאוסף המרתק של פרופסור דונחין ניתן לקבל פרספקטיבה על דימוי האמבולנס ועל נוכחותו של דימוי זה בחיינו. האוסף שמשלב בין דגמים היסטוריים לצעצועים מופשטים מאפשר גם התבוננות היסטורית על התפתחות האמבולנסים וההבדלים ביניהם בין מדינות וערים שונות וגם התבוננות בדימוי ברמה האייקונית על המאפיינים והסמלים המאפשרים את הזיהוי של הדימוי.

הכתבה התפרסמה לראשונה בבלוג aboutoys