ב-9 במרץ 1959 השתנתה ההיסטוריה של תעשיית הצעצועים עם הופעתה של בובה קטנה, בגובה של כ- 28 ס"מ, המדמה אישה צעירה לבושה בבגד ים מפוספס בגווני שחור לבן. הבובה שהומצאה על ידי רות הנדלר, אשתו של אחד המייסדים של חברת מאטל האמריקאית נוצרה כאלטרנטיבה לבובות התינוק שהיו פופולריות לאורך כל המחצית הראשונה של המאה ה- 20.
הנדלר, אשר נתקלה בטיול בגרמניה בבובות דומות המיועדות לאספנות למבוגרים הניחה כי בובה בדמות של אישה בוגרת תאפשר לילדות דפוסי משחק חדשים שאינם מוגבלים רק לטיפול בתינוק ותאפשר משחקים וסיפורים המדמים את עולם המבוגרים. ביתה של הנדלר, ברברה, היתה מקור ההשראה לבובה ולשמה- ברבי. ההנחה של הנדלר התבררה כנכונה מאד ומאז שהופיעה הפכה ברבי לאייקון תרבותי שהשפיע על מליוני ילדות וילדים ברחבי העולם ועל התרבות המערבית עצמה.
הבובה האייקונית, האהובה ושנואה נמצאה פעמים רבות בליבם של דיונים העוסקים בנורמות ובהטיות מגדריות. יום השנה להשקת הבובה הוא הזדמנות לדון במורכבות המגדרית של הבובה הנעה בין היותה סמל לקיבוע דימוי גוף נשי ולהסללה מגדרית לבין אייקון לשחרור והעצמה נשית.
בשונה מהקונוטציה השטחית המיוחסת כיום לסגנון החיים הנהנתני והזוהר אותו ייצגו בובות הברבי הראשונות, בפועל, ברבי ייצגה בתקופה בה יצאה לעולם אידיאל נשי חדש. היופי, הזוהר והעצמאות של הבובות פעלו בניגוד לנורמות התרבותיות המערביות השולטות בנוגע לנשיות באותה תקופה אשר נעו סביב ביתיות, נישואין ואימהות. מבחינה זו, ניתן לראות את הלבוש האופנתי, אורח החיים הזוהר ובעיקר את מגוון אפשרויות הקריירה של ברבי בשנותיה הראשונות כאקט של שחרור והעצמה עבור הילדות ששיחקו בבובה שנתנה להן להציץ מעבר לציפיות החברתיות מהן.
אבל כמובן שאפילו אצל ברבי, לא הכל ורוד. מתוקף היותה של ברבי בובת אופנה, העיסוקים והקריירות הרבים של בובות הברבי באו לידי ביטוי במסגרת של פריטי לבוש וכחלק מעיסוק רב בלבוש ובמראה חיצוני. דפוס המשחק המקובל בבובות מסוג זה הוביל לביקורת רבה על המותג ועל היותו שטחי ומחזק סטריאוטיפים מגדריים מעצם העיסוק עצמו וללא קשר למקצועות והסיפורים אותם ייצגו הבגדים. נושא העיסוק בפריטי הלבוש שנוי במחלוקת ונותרת השאלה האם הוא מעצים נשים או מחזק סטריאוטיפים מגדריים. לעומת הלבוש, גוף הבובה, עליו הולבשו הפריטים השונים היה תמיד בלב הביקורת והדיון הציבורי. המותניים הדקיקים, הרגליים הארוכות והחזה הזקוף, המנותקים לחלוטין מפרופורציות מציאותיות של גוף אנושי הואשמו בקיבוע אידאל יופי וציפייה בלתי מציאותית בנוגע לצורת גוף של נשים בעיניי הילדות המשחקות בהן. יתרה מכך, לפרופורציות של בובות הברבי יוחסה תרומה בפועל לבעיות דימוי גוף והפרעות אכילה בקרב נערות ונשים.
לאורך המחצית השנייה של המאה העשרים וגם כיום, מתפתח הדיון הציבורי בנוגע למעמדן של נשים ולחשיבות של המדיות השונות הפונות לילדות ולילדים ביצירת הטיות מגדריות וטיפוח הדימוי העצמי. חברת מאטל, אשר כאמור ראתה במותג מלכתחילה מותג העוסק בשחרור נשים, פועלת בעשור האחרון לעדכן את הבובה ואת המותג באופן שיפיג את החששות לגבי השפעתה על נושאים מגדריים הן בהיבטי דימוי הגוף והן בהיבטים של הטיות מגדריות לגבי תפקידים ומקצועות המיוחסים או לא מיוחסים לנשים.
אחד המהלכים החשובים של מאטל בסוגיית דימוי הגוף החל בשנת 2015 עם השקה של ליין בובות ברבי עם סוגי גוף מגוונים. בובות הברבי בפרופורציות השונות, גבוהות, נמוכות ובמבני גוף שונים, שברו את התפיסה המקובלת של הגוף האידאלי הבדיוני אותו קידמה ברבי במשך חצי מאה ופרצו את הדרך לבובות מגוונות במהלך אשר נמשך עד היום. כחלק ממגמת הרב-גוניות וההכלה המאפינת כיום את תעשיית הצעצועים הפרשנות של ברבי לצורות גוף התרחבה בשנים האחרונות גם לכדי ייצוג של בובות בעלות נכויות, מוגבלויות או מחלות.
בנושא ההטיה המגדרית מאטל הרחיבו את הרעיון שברבי יכולה לעסוק בשלל קריירות והתמקדו בהדגשת ההעצמה והייצוג של נשים חזקות בתפקידי מפתח. בשנת 2015, הם השיקו את סדרת הבובות "Shero", הכוללת בובות שעוצבו בדמותן של נשים אמיתיות המהוות השראה ומודל לחיקוי כמו האמנית פרידה קאלו, הטייסת אמיליה ארהארט והמתמתיקאית קתרין ג'ונסון. הבובות הללו נועדו לעורר את השראתן של ילדות להגשים את חלומותיהן ולשבור מחסומים מגדריים. הקו שהחל כמהדורות קטנות של בובות לצרכי אספנות התרחב ונהיה פופולרי וכיום ברבי ממשיכים לצאת עם מהדורות העשויות במחווה לנשים חשובות ועם סדרות העוסקות בהשפעה של נשים בתפקידי מפתח במגזרים ותפקידים שונים.
האש שמשכה ברבי לאורך השנים מצד חוגים ליברליים, אירגוני זכויות נשים ונשות ואנשי חינוך הפכו אותה למושא מחקר בנוגע להטיה מגדרית והשפעה של המדיה הפופולרית ותרבות הילדים על ילדות. ברבי הפכה לתקופה לסמל להסללה המגדרית ואילו הדימוי ואפילו המילה "ברבי" הפכו לסמל בתרבות הפופולרית ליופי ולזוהר מחד ומאידך לשבריריות, שטחיות והחפצת נשים. באופן פרדוקסלי העיסוק והדיון בברבי הרחיבו מאד את הידע והעשירו את השיח בנושא מגדר והסללה וכך עזרה הבובה בפועל לחקור את הנושא ולהציף אותו בתודעה הציבורית.
סמל לנשיות שברירית | השיר "ברבי" של להקת אקווה
כמה מהמחקרים סביב ברבי ומותגים דומים לה הוכיחו כי הצעצועים איתן ילדות משחקות והדימויים אליהן הן נחשפות בגילאים הצעירים משפיעים באופן חד משמעי על הדימוי העצמי שלהן באופן המשפיע בפועל על סיכויי ההצלחה שלהן להגשים את עצמן כנשים בוגרות. מחקרים מסוג זה הובילו את חברת מאלט להשיק בשנת 2018 את הפרויקט DREAM GAP שמטרתו לתמוך בילדות במיצוי מלוא הפוטנציאל שלהן. היוזמה כוללת מימון מחקר על הגורמים התורמים לפער המגדרי בהישגים, וכן מתן משאבים וכלים להורים ולמחנכים לתמיכה בהתפתחותן של ילדות.
כיום, ברבי היא כבר מזמן הרבה יותר מצעצוע. היא אייקון תרבותי מורכב שחיזק ואיתגר את הנורמות המגדריות לאורך השנים ויותר מכל שיקף ומשקף את היחס של החברה המערבית כלפי ילדות, נשים ונשיות.
לצד הביקורת הרבה והמוצדקת כלפי ברבי חשוב לציין גם את העובדה כי מלבד השפעתה השלילית, הבובה האייקונית שברה לאורך השנים תיקרות זכוכית בדמיונן של ילדות והשפיעה ועיצבה את השיח המגדרי. היכולת של המותג להשתנות, גם אם באיטיות, ולהתאים את עצמו לערכי התקופה מאפשר לברבי כיום לשקף את השאיפה לשוויון והכלה מגדריים כחלק ממגמה גוברת בשנים האחרונות בשוק הצעצועים ובתרבות הילדים בכלל.
