שיחה עם פרופסור אנה דותן על פלסטיק בתעשיית הצעצועים.
בשנים האחרונות גוברת בתעשיית הצעצועים העולמית מגמה של נקיטת אחריות חברתית וסביבתית. גם אם מאחורי המגמה עומדים שיקולים כלכליים ושיווקיים, ניכר כי חברות רבות מבינות את הכח וההשפעה העשויים להיות לצעצועים על ילדים וילדות ובוחרות למנף את הכוח לכוון חיובי.
בין השינויים בנושא הסביבתי בולטת סוגיית הפלסטיק- החומרים הפולימריים השנויים במחלוקת המאפיינים את תעשיית הצעצועים. חברות צעצועים רבות מודיעות על השקת מותגים המבוססים על חומרים חלופיים, חומרים ממוחזרים, חומרים ברי- מיחזור, חומרים על בסיס צמחים, טכנולוגיות חסכוניות ועוד.
פרופסור אנה דותן, חוקרת בכירה במרכז הפלסטיקה והגומי לישראל וחברת סגל בפקולטה להנדסת חומרים פולימריים בשנקר, התארחה באנבוקסינג לשיחה על שלל הביטויים והטכנולוגיות השוטפים את תעשיית הצעצועים. מה עומד מאחורי החומרים והטכנולוגיות החדשים? האם החלופות השונות אכן ירוקות כפי שהן מוצגות והאם מלכתחילה הפלסטיק, על סוגיו השונים, הוא מוקד בעיית הקיימות בתעשיית הצעצועים?
חלק א' של הסדרה עוסק בשימוש בפלסטיק בתעשיית הצעצועים באופן כללי ובפלסטיק ממקור צמחי אשר הופך בשנים האחרונות לחומר נפוץ ליצירת צעצועים.
חלק ב' של הסדרה יעסוק באספקטים שונים של מיחזור- צעצועי פלסטיק מחומרים ממוחזרים, מיחזור צעצועים והאפשרות לשימוש מחדש.
בספר "מיתולוגיות" משנת 1957, כתב החוקר והתיאורטיקן הצרפתי רולאן בארת על הצעצועים הצרפתיים:
"ההתברגנות של הצעצוע אינה ניכרת רק בצורותיו, התפקודיות כולן, אלא גם בחומריו. הצעצועים הנפוצים עשויים מחומר דוחה, תוצר של כימיה ולא של טבע. רבים מהם יצוקים מתערובות מורכבות; החומר הפלסטי שלהם נראה גס והגייני כאחד, הוא מקהה את העונג, את הרוך, את האנושיות שבמגע." רולאן בארת, 1957.
אם כי צעצועי פלסטיק מסוימים היו קיימים עוד במאה ה- 19, בשנים בהן כתב בארת את הדברים, שנות ה- 50 של המאה הקודמת, התפתחה מאד תעשיית הפלסטיק ובעיקר הזרקת הפלסטיק, וחומרים פולימריים החלו להציף את תעשיית הצעצועים. הסלידה הניכרת בדבריו של בארת מבוססת על טיעונים בדבר איכויותיו הסינטטיות ואופיו המנוכר לכאורה של הפלסטיק והיא מייצגת הלך רוח תרבותי אשר לא השתנה מאז, ואפילו התעצם. בפועל, נוכחות הפלסטיק בתעשיית הצעצועים הלכה והתעצמה ואילו כיום פלסטיק על סוגיו השונים מהווה את חומר הגלם של כ 90 אחוזים מהצעצועים. הפלסטיק בתעשייה זו אינו מוגבל רק לצעצועים עצמם- צעצועים הם חפצים הפועלים על הרגש ועל החושים, בחנויות הצעצועים ישנה חשיבות רבה לאופן בו הם מוצגים, ליכולת לראות אותם ולעיתים אף לחוש או אפילו להפעיל אותם עוד באריזה. כך מצטרפים לצעצועי הפלסטיק רכיבים נוספים כמו חלוניות שקופות, אזיקונים וחבקים העשויים גם הם מחומרים פולימריים המאפיינים תעשיה זו.
השימוש הנרחב בפלסטיק המאפיין את תעשיית הצעצועים, לצד העובדה כי זיהום פלסטיק הפך בשנים האחרונות לסוגיה סביבתית מרכזית, יוצרים מצב פרדוקסלי- תעשיית הצעצועים, זו המיועדת עבור ילדים וילדות ומבוססת על מוצרים אשר רבים מהם נועדו לשפר את חייהם ואפילו לקדם את עתידם, היא למעשה גם אחת התעשיות המזהמות ביותר, התורמת לנזקים סביבתיים ואקלימיים העשויים לפגוע בעתיד של אותם ילדים וילדות להם היא מיועדת.
למול המצב הפרדוקסלי, בשנים האחרונות ניתן לזהות בתעשיית הצעצועים מגמה ברורה של נקיטת אחריות חברתית וסביבתית מצד החברות. גם אם רובם של מהלכים אלו נעשים בתגובה ללחץ ציבורי ובאים לידי ביטוי כפעולות שיווקיות, בפועל מדובר בתהליכים אשר חלקם נוגעים בגופם של הצעצועים, ובחומרים ובטכנולוגיות מהם הם עשויים. חשוב מכך, רבים מהשינויים שיוזמות החברות משנים את השיח אודות צעצועים וחושפים את הדרכים השונות בהם עשויים צעצועים להשפיע על הביטחון ועל העתיד של הילדות והילדים להם הם מיועדים.
השימוש הנרחב בפלסטיק המאפיין את תעשיית הצעצועים יוצר מצב פרדוקסלי- תעשיית הצעצועים, זו המיועדת עבור ילדים וילדות ומבוססת על מוצרים אשר רבים מהם נועדו לשפר את חייהם ואפילו לקדם את עתידם, היא למעשה גם אחת התעשיות המזהמות ביותר, התורמת לנזקים סביבתיים ואקלימיים העשויים לפגוע בעתיד של אותם ילדים וילדות להם היא מיועדת.
חברות צעצועים רבות בוחרות להילחם בנזק הסביבתי שיוצרים צעצועים על ידי שינוי בחומר עצמו. בשנים האחרונות ניתן לשמוע חדשות לבקרים על צעצועים חדשים העשויים מחומרים ממוחזרים, מחומרים מתמחזרים, מפלסטיק ממקור צמחי, או על צעצועים ללא פלסטיק. מה עומד מאחורי כל אותם ביטויים וחומרים חדשים? האם הם באמת מיטיבים עם הסביבה? והאם מלכתחילה הפלסטיק הוא באמת מקור הבעייה הסביבתית של תעשיית הצעצועים?
פרופסור אנה דותן מדגישה כי הביטוי "פלסטיק" אינו מתאר חומר יחיד אלא משפחה של חומרים סינטטיים פולימריים אשר המשותף להם הוא היותם בנויים ממולקולות ארוכות מאד על בסיס פחמן, המעניקות להם את התכונות הייחודיות ההופכות אותם לחומרי גלם אטרקטיביים לתעשייה. מקורה של רוב תעשיית הפלסטיק הוא דלק מאובנים- נפט אשר נשאב ממעמקי האדמה ועובר תהליכי עיבוד שונים הממצים ממנו את החומרים הרצויים. את הפופולריות של החומר בתעשיית הצעצועים באופן כמעט גורף, מייחסת פרופסור דותן לעלויות הנמוכות של חומר הגלם ולקצב הייצור הגבוה. בנוסף, החומרים בהם נעשה שימוש בתעשיית הצעצועים הם בעלי יכולת לקבל שלל גימורים ומרקמים וכן צבעוניות בוהקת ומגוונת בפיגמנטים המעורבבים בחומר עצמו, ללא צורך בציפוי או צביעה. האופי הקליפתי של מוצרי פלסטיק והיותם חלולים, מאפשר יצירת מוצרים קלים מאד, המתאימים לשימוש על ידי ילדים וכן מאפשר הטמעה של מנגנונים מכאניים ואלקטרוניים בצורה פשוטה ובטוחה. תכונות נוספות, כמו רמות הדיוק הגדולות בתהליכי הזרקת הפלסטיק והיותם של מרבית החומרים עמידים למים וניתנים לניקוי וחיטוי מתאימות במיוחד לתעשיית הצעצועים המאופיינת בדרישות גבוהות של הצרכנים ולתקנים מחמירים בנוגע לניקיון ולבטיחות המוצרים. תכונות אלו למול העלויות הנמוכות כאמור, הופכות את הפלסטיק לחומר אידאלי לתעשיית הצעצועים. מרבית מהתכונות של הפלסטיק, כולל עמידותו הגבוהה אינן תכונות שליליות או מזיקות לסביבה בפני עצמן. למעשה, אחת הבעיות הסביבתיות בהקשר לצעצועי פלסטיק אינה נובעת מתכונות החומר עצמו אלא דווקא לעלויות הנמוכות ולקצב הייצור הגבוה המאפשרות עודף של צעצועי פלסטיק זולים בעלי חיי שימוש קצרים מאוד.
טבעי או מלאכותי? צעצועי פלסטיק מצמחים
בין החלופות הרבות לפלסטיק אשר הופיעו בשנים האחרונות בתעשיית הצעצועים בולטים במיוחד הצעצועים המתהדרים בהיותם עשויים מצמחים. הביו- פלסטיק.
פלסטיק ממקור צמחי קיים בתעשיית הצעצועים כבר כמה עשורים, אבל כתופעה איזוטרית ונישתית תחת מותגים קטנים ויקרים המסומנים כ"ירוקים". בשנים האחרונות חומרים אלו אומצו על ידי המותגים הגדולים בדרכם להשתלב במיינסטרים. בשנת 2020 יצא המותג פישר פרייס של חברת מאטל בגרסה אלטרנטיבית למגדל הטבעות האייקוני Rock a Stack העשוי כולו מפלסטיק ממקור צמחי. אחריו יצאו חברות נוספות במוצרים דומים, ביניהם המוצר של חברת האסברו Mr Potato Head Goes Green גרסה אלטרנטיבית וירוקה של תפוח האדמה האייקוני, עשויה כולה מפלסטיק ממקור צמחי.
בשני המקרים, הבחירה לצאת לשוק עם גרסה אלטרנטיבית לצעצוע אייקוני ומצליח היא הבעת אמון בחומרים החלופיים וביכולתם לתפקד בדיוק כמו החומר המסורתי ממנו נעשו המוצרים עד כה.
במקרה של מר תפוח אדמה הגרסה ה"ירוקה" עוצבה בצבעוניות מעט עכורה ובגימורים גסים המהדהדים את ציפיות הצרכנים ביחס למוצרים "ירוקים". לעומת זאת, מגדל הטבעות של פישר פרייס מתהדר בגימור מבריק ובצבעוניות רוויה הדומה למקור, באופן המבטא דווקא את היכולת של החומר להראות ולהרגיש בדיוק כמו החומרים המסורתיים בתעשיית צעצועי הפלסטיק.
הטענה כי החומר עשוי ממקור צמחי עשויה להטעות וניתן לחשוב כי מדובר בחומר המתנהג כחומר "טבעי" או בחומר מתכלה. פרופסור דותן מדגישה כי למרות שתחת הקטגוריה הרחבה של "ביו-פלסטיק" קיימים חומרים מתכלים, לרוב הכוונה היא לפולימרים העשויים מחומרי מוצא מתחדשים- צמחים. חומרים אלו עמידים ובלתי מתכלים בדומה לחומרים פולימריים אחרים. היותם של חומרים אלה ידידותיים לסביבה אינה קשורה לסוף חייהם אלא לתהליך הפקתם. "היתרון של חומרים אלו הוא טביעת הרגל הפחמנית הנמוכה. לצורך הפקתם לא משתמשים בתוצרים של תעשיית הנפט המזהמת, לא היה צורך לשאוב חומר מבטן האדמה, לפלוט חומרים נוספים ולהשקיע אנרגיה בתהליך ההפקה של חומר הגלם. בנוסף, הצמחים, בעת גידולם סופגים פחמן דו חמצני, כך שבשימוש בחומר גלם ממקור צמחי מדובר בחומר שבתהליך ההפקה שלו נספג פחמן דו חמצני בעוד בתהליך ההפקה מדלקים מאובנים משתחרר פחמן דו חמצני. כך שבמאזן המקור הצמחי חוסך הרבה פליטה של פחמן דו חמצני".
כשחושבים על מקורו של הנפט המשמש את תעשיית הפלסטיק- דלק המאובנים שהצטבר במשך מליוני שנים מהתפרקותם של אורגניזמים חיים, צמחים וחיות, השימוש בצמחים בני ימינו להפקת חומר הגלם נשמע הגיוני מאד.
אבל לא הכל ירוק- תחום הקיימות הוא תחום מורכב, והדרכים השונות בהן מוצרים וטכנולוגיות מזיקים או תורמים לסביבה או לחברה חורגות מעבר לכמות הפחמן הנפלטת בתהליך ייצור החומר. לצד ההבטחה בנוגע לטביעת הרגל הפחמנית הנמוכה ביצירת חומרים ממקורות צמחיים, בשנים האחרונות, על רקע משבר המזון העולמי, גוברת הביקורת בנוגע לשימוש בצמחים לצורך ייצור של פלסטיק במקום לייצר מהם מזון.
פרופסור דותן מסכימה כי קיימת בעייתיות רבה בשימוש במוצרי מזון חשובים כגון תירס או עמילן תפוחי אדמה לייצור פלסטיק, היא מספרת כי כיום נעשים מאמצים למצות את החומרים האלו לא מהצמחים עצמם, אלא מפסולת של תעשיית המזון "במקום להשתמש בצמחים, ולהתחרות על מקורות מזון, יש אפשרות לנצל פסולות של תעשיית המזון וליצור מהן את הפלסטיק. הדבר לא נעשה עדיין מספיק, אבל שם טמון כנראה הפוטנציאל."
מה ירוק יותר?
האיזון בין טביעת הרגל הפחמנית לבין התחרות על מקורות מזון הוא דוגמה למורכבות שאלת הקיימות ולעובדה כי פתרונות אמיתיים יבואו מתוך חשיבה אחרת על התעשייה. במקרה של צעצועים, ברור היום כי שינוי בחומר הגלם או בשיטת הייצור אינו מספיק. בבחינת האימפקט הסביבתי של צעצוע יש לשקלל גם את חיי הצעצוע עצמו- את איכותו ומשך השימוש בו. במקרה של צעצועים מסוימים מוטב שיהיו עמידים ואיכותיים על פני היותם עשויים מחומרים הנחשבים כירוקים. דוגמה ליישום של הרעיון אפשר לראות במהלכים של חברת לגו אשר בחנה את החלופה הצמחית ובחרה בכוון אחר. לפני כחמש שנים, כאשר נושא הקיימות החל לחלחל לחברות הצעצועים הגדולות, החברה החלה לחפש חלופות לחומר הגלם ויצאה בסדרה של צעצועי לגו העשויים מחומר ממקור צמחי. באופן סמלי השיקו לגו קו של אלמנטים בוטניים- צמחי לגו עשויים מצמחים. במקרה של לגו המהלך היקר העלה שאלות בנוגע לערכי הקיימות בתעשיית הצעצועים ולאופן בו יכולות לפעול החברות. האם החלפת החומר של אבני הלגו מפלסטיק כזה לפלסטיק אחר הופכת את לגו למוצר ירוק? האם מלכתחילה לגו הוא צעצוע מזהם? במקרה של לגו, מותג הצעצועים הותיק, שאלת השימושיות וסוף חיי המוצר כמעט ואינה רלוונטית. אבני הלגו איכותיות מאד ובהתאמה גם יקרות, תכונות אלו, בשילוב עם שיטת החיבור אשר לא השתנתה כבר כמעט 9 עשורים, הופכות את הצעצוע לכזה שנשאר בבתים שנים רבות, עובר בין אחים ומשפחות ואף בין דורות.
למעשה, בהיבט השימוש לגו הוא למעשה צעצוע פלסטיק בר קיימא. תובנה זו והשאיפה של לגו למנף את היותם ירוקים ולהמשיך ולהוביל את מהפכת הקיימות בתעשיה הולידו פרויקט הנדסי מאתגר של יצירת אבני לגו מחומר ממוחזר בשם PET שמקורו בבקבוקי פלסטיק חד פעמיים. לעומת השימוש בחומר ממקור צמחי, במקרה זה לשימוש בחומר הממוחזר תוך שמירה על איכות הצעצוע יש ערך כפול שכן הצעצוע בעל חיי השימוש הארוכים יכול להיות המקום בו מוצר אחר- בקבוקי פלסטיק במקרה זה, מקבל חיים חדשים וארוכים המצדיקים את החומר ממנו הוא עשוי.
מבקבוקים לצעצועים. לגו
בדומה לחלופות פלסטיק ממקור צמחי, גם סוגיית מיחזור הפלסטיק היא סוגייה מורכבת ומציבה אתגרים טכנולוגיים ורגולטוריים בפני החברות. בפרק הבא נראה את המהלכים הנעשים בשנים האחרונות בתעשיית הצעצועים בתחום המיחזור ונדון עם פרופסור אנה דותן במאפיינים והאתגרים הייחודיים לנושא במקרה של צעצועים. מה עדיף, צעצועים ממוחזרים, צעצועים מתמחזרים ואולי בכלל צעצועים שלא מגיעים לעולם לפח?
