צעצוע ירוק מפלסטיק | חלק ב': לשחק בזבל

שיחה עם פרופסור אנה דותן על פלסטיק בתעשיית הצעצועים.

הכתבה הקודמת עסקה באופן כללי בסוגיית הפלסטיק בתעשיית הצעצועים ובאחת החלופות הנפוצות המוצעות בשנים האחרונות- השימוש בחומרים ממקור צמחי (המכונים ביו-פלסטיק). מהכתבה עלה כי השימוש בפלסטיק ממקור צמחי לייצור צעצועים הנו סוגיה מורכבת וכי לא תמיד מדובר בפתרון בר קיימא. למעשה, הרבה פעמים השימוש בחומרים אלה עשוי ליצור קונוטציה 'ירוקה' בעוד שבפועל החומרים אינם שונים מחומרים פולימריים אחרים בתעשיית הצעצועים.

התכונות הייחודיות של צעצועים הופכות אותם לחפצים מאתגרים ביהבטים של קיימות אך גם הופכות אותם לזירה בעלת פוטנציאל גדול בנושא, כפי שניתן ללמוד למשל מהמקרה של חברת לגו אשר שינתה את אסטרטגיית הקיימות שלה משימוש בביו-פלסטיק לפיתוח טכנולוגייה לייצור אריחי לגו מחומר ממוחזר בשם PET העשוי מפסולת של בקבוקי פלסטיק. המהלך נעשה מתוך ההבנה כי לגו הוא צעצוע איכותי ויקר המשמש לעיתים אפילו כמה דורות, והוא דוגמה לאפשרות של צעצוע פלסטיק להיות מוצר בר-קיימא דרך תכונות ואיכות הצעצוע ודפוס המשחק בו, ולא דרך החומר ושיטת הייצור. במקרה של לגו, האפשרות ליצור את האריחים מחומר ממוחזר אינה פותרת בעיה בצעצוע, אלא מהווה שימוש בצעצוע כדי לפתור בעיה שיוצרת תעשייה אחרת.

בדומה לחלופות פלסטיק ממקור צמחי, גם סוגיית מיחזור הפלסטיק היא סוגייה מורכבת ומציבה אתגרים טכנולוגיים ורגולטוריים בפני החברות. פרופסור אנה דותן, חוקרת בכירה במרכז הפלסטיקה והגומי לישראל וחברת סגל בפקולטה להנדסת חומרים פולימריים בשנקר, התארחה באנבוקסינג לשיחה על שלל הביטויים והטכנולוגיות השוטפים את תעשיית הצעצועים. והפעם על המאפיינים והאתגרים הייחודיים לנושא המיחזור והשימוש החוזר במקרה של צעצועים. מה עדיף, צעצועים ממוחזרים, צעצועים מתמחזרים ואולי בכלל צעצועים שלא מגיעים לעולם לפח?

בעוד שהשימוש בחומר ממוחזר נפוץ מאד בתעשיות שונות, במקרה של תעשיית הצעצועים הנושא יוצר אתגרים ייחודיים הנובעים מאופיים וייעודם של הצעצועים, מהציפיות של הצרכנים והצרכניות וכן מהיבטים רגולטוריים. 'צעצועי ילדים' זה ביטוי המתאר קבוצה גדולה מאד של חפצים שונים ומגוונים בשלל גדלים וצורות העשויים מחומרים שונים ומיועדים לשימושים שונים. אחד הנושאים המשותפים לחפצים אלו ההופך אותם לקבוצה אחת הוא הרעיון כי על צעצועים להיות בטוחים עבור ילדים וילדות, ולא לסכן אותם בשלל הפעילויות והמשחקים להם הם עשויים לשמש. ואכן, אחד המאפיינים הבולטים בתעשיית הצעצועים המערבית הוא נושא הבטיחות. בכדי שחפץ יוכל להימכר באופן רשמי כ'צעצוע', עליו לעבור מבדקי מעבדה רבים בהם נבדקים שלל פרמטרים כגון החוזק המכאני, בטיחות הצורה והמבנה וכן בדיקות רבות העוסקות בחומרים ממנו הוא עשוי ובהיעדרות של חומרים שונים העשויים להיות מסוכנים לילדות והילדים הבאים איתו במגע. במקרה של שימוש בחומר ממוחזר, השליטה בהרכב החומר מאתגרת, ויש צורך בפיתוח מנגנוני מיון ופיקוח מחמירים כדי ליצור חומר איכותי ובטוח הן בהיבטים של תכולת החומר והן בהיבטים של התכונות המכאניות.

אתגר נוסף העולה מהנסיון להשתמש בחומרים ממוחזרים לייצור צעצועים קשור דווקא לאופיים האסתטי של הצעצועים. פרופסור דותן מדגישה כי באיסוף של חומר בגוונים שונים וגריסתו לכדי חומר חדש מתקבל חומר כהה, לרוב בגוונים חומים ואפורים. בעוד שיתכן ותכונות החומר איכותיות ובטיחותיות, הגוון העכור בעייתי מאד בתעשייה ויזואלית וצבעונית כמו תעשיית הצעצועים. חברות השונות פועלות למצוא את מקורות חומרי הגלם הממוחזרים המותאמים לצרכים הייחודיים להם. הבחירה של לגו להשתמש ב PET ממוחזר מבקבוקי פלסטיק קשורה למשל לתכונות ההנדסיות ולרמת הדיוק הגבוהה הנדרשת מאבני הלגו. פרופסור דותן מספרת כי "כיום ישנם תהליכי מיחזור של PET בהם מחזירים לחומר את התכונות ההתחלתיות שלו. זה לא רק עניין של היפטרות מחומרים נלווים שנוספו לחומר, לרוב בתהליכי מיחזור המולקולה מתקצרת ותכונות החומר נפגעות, כיום יש שיטות למחזר PET בתהליך בו משוקמות המולקולות והחומר יוצר באיכות מאד דומה לזו שבה הוא נכנס".

במקרה של שימוש בחומר ממוחזר, השליטה בהרכב החומר קשה יותר ויש צורך בפיתוח מנגנוני מיון ופיקוח מחמירים כדי ליצור חומר איכותי ובטוח הן בהיבטים של תכולת החומר והן בהיבטים של התכונות המכאניות שלו.

וכך, חברות שונות בתעשיית הצעצועים מתנסות בשנים האחרונות בשילוב של חומרי גלם ממוחזרים מפסולת של תעשיות שונות תוך התאמת מקור חומר הגלם לתכונות הייחודיות ולדרישות המחמירות של הצעצוע. פרויקטים גדולים בתחום השימוש בחומר ממוחזר נפוצים מאד בתעשיית הצעצועים. חברת פליימוביל השיקה לאחרונה קו צעצועים חדש בשם Wiltopia העשוי מפלסטיק ממוחזר שמקורו בפסולת של מקררים. המותג ברבי של חברת מאטל השיק לפני כשנה את הסדרה Barbie Loves the Ocean המבוססת על בובות אשר גופן עשוי מחומר ממוחזר שמקורו בפסולת שנאספה מחופי ים. חשוב להבין כי במקרה של מותגים מוכרים וותיקים כמו לגו, ברבי או פליימוביל השימוש בחומר גלם ממוחזר אינו מובן מאליו. פרופסור דותן מציינת שעצם האיסוף של פסולת פלסטיק מסביבות טבעיות ובלתי מפוקחות מעלה קשיים בנוגע לאיכות החומר הנאסף אשר היה חשוף לקרינת השמש ולתנאי סביבה בלתי נשלטים וכן יוצרת אתגר בנוגע למיון של חומרים אשר הושלכו באופן בלתי מבוקר. השימוש בחומר ממוחזר במותגים ותיקים ומוכרים כמו ברבי ופליימוביל הוא ביטוי להבעת אמון בחומרים הללו, בעמידותם ובהתאמתם לסטנדרטים שלת התעשייה והוא פורץ את הדרך לחברות ומותגים קטנים יותר להשתמש בפתרונות דומים.

ליין Wiltopia של פליימוביל

העתיד של הורוד הוא ירוק. ברבי מחומר ממוחזר

השימוש בחומר ממוחזר שהיה בדרכו להפוך לפסולת הוא פתרון בר קיימא במקרה של צעצועים בעלי משך חיים ארוך כמו לגו, ברבי ופליימוביל, אך חשוב לציין כי הבעייתיות בתעשיית הצעצועים בהיבטים של פסולת הפלסטיק מלכתחילה לא נובעת ממוצרים מסוג זה. מלבד היותו חומר חזק, עמיד, צבעוני, קל משקל וקל לעיצוב, אימוץ הפלסטיק לתעשיית הצעצועים התרחש כאמור גם ובעיקר בשל העלויות הנמוכות וקצב הייצור הגבוה. תכונות אלו מאפשרות ייצור המוני של צעצועים זולים, חלקם באיכות ירודה מאד המשמשים כמתנות או פרסים וחיי השימוש בהם הוא קצר ביותר. תופעה זו הפכה את הצעצועים עצמם לחלק ניכר מפסולת הפלסטיק העולמית. ההתמודדות עם תופעת צעצועי הפלסטיק קצרי החיים מציפה שאלות בנוגע לסוף חייהם של צעצועים ולאפשרות להשתמש בצעצועים כחומר גלם לתעשיות שונות או לחלופין לאפשר שימוש חוזר בהם.

בנושא זה חברות צעצועים רבות פועלות בשנים האחרונות ליצירת צעצועים המותאמים למיחזור- כאלו העשויים מחומרים ברי מיחזור וחשוב מכך- עשויים מחומר יחיד או ניתנים לפירוק באופן פשוט לחומרים השונים מהם הם עשויים. בנוגע לאפשרות למחזר צעצועים, פרופסור דותן מדגישה כי העובדה כי מוצר הוא בר- מיחזור, אינה מבטיח שהוא אכן יתמחזר. "המיחזור הוא תהליך מורכב שדורש תשתית ומערכת רגולטורית אשר במסגרתן חומרים שונים יזרמו לנקודות שבהן הן יעברו תהליכים שישיבו אותם לתעשייה. גם אם צעצוע מסויים עשוי מחומר הניתן למיחזור, קיימת השאלה של הקטגוריה אליה הוא שייך. בישראל למשל, כמו בעוד מדינות רבות, אם צעצוע המסומן כעשוי מחומר בר מיחזור יזרק בפח המיחזור המיועד לאריזות פלסטיק, כאשר יגיע ליעד הוא יצא מזרם המיחזור בשל העובדה שהוא אינו שייך לקטגוריית האריזות, וישלח לשריפה- תהליך של השבה אנרגטית הנחשב למיחזור בפני עצמו, אך אינו ידידותי לסביבה".

העלויות הנמוכות וקצב הייצור הגבוה מאפשרות ייצור המוני של צעצועים זולים, חלקם באיכות ירודה מאד, תופעעה ההופכת את הצעצועים עצמם לחלק ניכר מפסולת הפלסטיק העולמית.

הרעיון להשתמש במיחזור צעצועים כחומר גלם לתעשיות שונות מעלה שוב את סוגיית האסתטיקה והצבעוניות של צעצועים, אך הפעם מכוון שונה. פרופסור דותן מספרת כי בתעשיות רבות מצמצמים בשנים האחרונות את השימוש בצבענים בכדי שבתהליך המיחזור יווצרו חומרים נקיים ככל שניתן. דוגמה מוכרת לכך היא הצמצום בצבענים בתעשיית בקבוקי הפלסטיק והנטייה ליצור בקבוקים שקופים, אשר אינם "מלכלכים" את זרם המיחזור. בעוד שבמקרה של בקבוקי שתיה קלה התפקיד של הצבע הוא שיווקי בלבד וניתן לשנות אותו במהלך מיתוגי, לצבעים בצעצועי פלסטיק יש תפקיד מהותי הרבה יותר בעיצוב הדימוי ובשימוש בהם.

הדבר הופך את צעצועי הפלסטיק לחפצים מאתגרים למיחזור באופן מובנה, גם אם בעיצובם נלקחים שיקולים העשויים להקל על המיחזור כמו שימוש בחומר יחיד או קלות הפירוק.

מספר פרויקטים מעניינים מהשנים האחרונות מתייחסים לסוגיה הזו ומנסים למצוא פתרון לשימוש בצעצועים כחומר גלם תוך התייחסות או הסתמכות על התכונות הייחודיות שלהם. דוגמה מעניינת למיחזור צעצועים אפשר למצוא למשל בפרויקט של חברת ecoBirdy הבלגית. החברה יצרה קו של רהיטי ילדים העשויים מצעצועים ממוחזרים. במקרה זה בחרו בחברה למנף את תכונת הצבעוניות העזה והאסתטיקה הרוויה של הצעצועים ובתהליך המיחזור ממוינים הצעצועים לגוונים שונים ונגרסים לחתיכות גדולות וגסות הנראות לעין גם לאחר תהליך היציקה. באופן זה הצבעוניות של הצעצועים והאקראיות של הגוונים הנאספים אשר לרוב מהווים מגבלה בשימוש בצעצועים כחומר גלם, הופכים להיות הבסיס לאסתטיקה הייחודית של הרהיטים המיוצרים מהם.

משחק חוזר

לצד המיחזור קיימת גישת השימוש החוזר. אם כי נראה לכאורה כי הפתרון לצמצום פסולת הצעצועים הוא יצירת צעצועים איכותיים ועמידים יותר, חשוב לזכור כי משך החיים הקצר של צעצועים רבים אינו קשור לאיכות הצעצועים, לעמידותם או לרוולנטיות שלהם, אלא לקהל היעד אליו הם מכוונים. ילדים וילדות גדלים ומשתנים בקצב מהיר. צעצועים רבים המכוונים לגילאים קטנים מתאימים מלכתחילה לשימוש קצר מאד בשל השינויים הפיזיים והקוגניטיביים של המשתמשים בהם. תכונות נוספות המיוחסות לילדים כמו סקרנות, וסף גירוי גבוה יוצרות מצב כי ילדים וילדות מואסים בצעצועים בקצב מהיר. תובנה זו בשילוב עם הגברת המודעות לנושא הקיימות יוצרת מגמה חדשה בתעשיית הצעצועים של חשיבה על צעצועים כחלק מכלכלה מעגלית. בשנים האחרונות הושקו מספר פרויקטים משמעותיים, חלקם במימון של חברות צעצועים גדולות, המבוססים על מנגנוני איסוף, מיון ושימוש מחדש בצעצועים אשר סיימו את חייהם. מעניין לשים לב כי האפשרות להשתמש בצעצועים משומשים ולתת להם מחזורי חיים חדשים מבוססת דווקא על כמה מהתכונות של הפלסטיק ובראשן היכולת לנקות ולחטא אותו. תכונה קריטית נוספת לשימוש חוזר בצעצועי פלסטיק היא העמידות של הפלסטיק לאורך זמן- תכונה שלרוב נתפסת כשלילית בהיבטים סביבתיים.

פרויקט Play Back של חברת מאטל הוא אחד מכמה מיזמים של חברות הצעצועים הגדולות העוסקים בכלכלת צעצועים מעגלית

מבין כל הפתרונות שמציעה התעשייה, השימוש החוזר בצעצועי פלסטיק הוא ככל הנראה היעיל והמקיים ביותר. במקרה זה התכונות של החומר באות לידי ביטוי בצורה החיובית ביותר וההשקעה הכלכלית והאנרגטית ביצירת הצעצועים מצדיקה את עצמה. העובדה כי צעצועי פלסטיק אינם מתכלים הופכת מחסרון ליתרון ברגע שלא מדובר בצעצועים זולים ומרושלים המגיעים לפחי הזבל ולמטמנות, אלא בצעצועים עמידים ואיכותיים ברי שימוש חוזר ובהתאמה גם יקרים, המסוגלים לשרוד גלגולי חיים נוספים בידים של ילדות וילדים במעבר בין דורות במשפחה או דרך עמותות וארגונים, לשימוש בגני ילדים ומסגרות שונות.

שימוש מסוג זה מזכיר כי הפלסטיק, כחומר, אינו רע מטבעו, השינוי המהותי ובר הקיימא בנוגע לתעשיית הצעצועים אינו ברמת החומרים והטכנולוגיות מהם עשויים צעצועים אלא ברמת מהותם של הצעצועים, איכותם, מחירם ומשך חייהם.