המצאות טובות לרוב כוללות שילוב של רעיון, דימוי, שם, תזמון והמון מזל. סיפור המצאת האלפאן, אותו המציאו בשנות התשעים בועז קוסטר ועומרי רוטשילד הוא מקרה מבחן נפלא להמצאה העשויה בדיוק מכל הרכיבים הללו. בועז קוסטר מספר על השתלשלות ההמצאה שהפכה למותג אייקוני.
מהמרתף בתל אביב ליריד הצעצועים העולמי
אלפאן – ELEFUN נוצר ופותח במרתף קטנטן וטחוב, 6 מדרגות מתחת לפני הקרקע, ברחוב פרץ חיות, במרכז תל אביב. התחלנו לעבוד על הרעיון והדגמים עוד ב-1990 בסטודיו הצנוע והעמוס של עומרי רוטשילד זכרונו לברכה גדולה. עומרי ברוך הכשרונות סיים את לימודי הגרפיקה (היום תקשורת חזותית...) בבצלאל ואחרי מפגש משנה חיים עם אמא שלי, אורה קוסטר החל במקביל גם לפתח צעצועים. יכולותיו בתלת מימד, הדמיון והיצירתיות הנרחבת אכן טוב שמצאו דרך למוצרים וצעצועים רבים. עומרי ואני היינו בשלהי שנות ה- 20 לחיינו והיה לנו חיבור וחברות מיוחדת ואף השכלנו יחד לפתח ולהמציא משחקים, מאז שנות ה-80 פעלנו, לפתח ולמדל וגם למצוא יצרנים ומשווקים שירכשו את המשחקים והצעצועים.
בעיצובו הסופי היה פיל עם חדק ארוך ושקוף שעם הפעלתו מתרומם לגובה של כ- 2 מטר וממנו מתרוממים ועפים פרפרים צבעונים קסומים אותם הילדים צריכים לאסוף עם הרשת. הקסם עבד והמשחק הפך להצלחה עולמית.
"למזלנו הרב, באותה העת לא היה בסטודיו מיזוג אוויר. את משבי הרוח והצננת האווירה ספגנו ממאוורר. כפי שהעניינים התגלגלו היו מחוברות אליו כמה רצועות בד ופלסטיק דקות שנעו באוויר, ואני מעריך שמנקודה זו החל מתרקם הרעיון המרכזי של אלפאן בראש של עומרי.”
כיצד התחיל הרעיון? החזון הראשוני של עומרי היה: ילדים אוספים תפוזים מעץ הדר, אבל אין עץ בכלל והם אוספים את התפוזים מהאוויר...החזון המרהיב התעכב מעט משום שנתקל בקרקע המציאות וליתר דיוק בכוח המשיכה.
עוד זיק של מחשבה צץ אולי במהלך ביקור בבית הקולנוע , להכין סיר בישול חמוד ובתוכו פופקורן לבנבן (שלכאורה יתפוצץ ויבקע) ויעוף באוויר כדי שילדים חביבים ירקדו סביב לסיר ויאספו את הפופקורן בצלוחיות... הרעיונות הגביהו טוס באוויר התל אביבי אך מייד נתקלו בתקרה הנמוכה והתרסקו על הרצפה. חיפשנו בדבקות פתרון מקורי אך זה לא היה פשוט.
למזלנו הרב, באותה העת לא היה בסטודיו מיזוג אוויר. את משבי הרוח והצננת האווירה ספגנו ממאוורר. כפי שהעניינים התגלגלו היו מחוברות אליו כמה רצועות בד ופלסטיק דקות שנעו באוויר, ואני מעריך שמנקודה זו החל מתרקם הרעיון המרכזי של אלפאן בראש של עומרי.
האתגר המרכזי היה לגרום למשהו להשתחרר ולעוף, להגביה ולשהות באוויר כך שהילדים יוכלו לאסוף בתחרותיות וכיף את החפצים שבאוויר? וגם – היה ברור שנזדקק לאיזה סוג של צינור שלא יהיה קשיח מידי כשיתקלו בו , אגב משחק. זאת ועוד תמיד ניצב לנגד עיננו גודל המוצר וגודל האריזה והשטח שתתפוס במכולה ועל המדף... את המהומה בצנרת פתר לנו הפוליאתילן, שלא היווה סיכון בטיחותי מחד, ונשאר ניצב ולא נפל בחשש נגיעה מאידך. בדקנו מספר סוגים ועוביים של פוליאתילן. והמשכנו לחפש סיפור משחקי.
זה תפוז? זה פופקורן? זה פיל!
כישראלים בעלי מודעות אקלימית מקומית חשבנו על ארובה גבוהה ומתוקה על גגון שממנה יפלו פתיתי שלג עשויים חומר כמו צמר גפן. אבל מהר מאוד התקבצנו לכיוון המוכר והחביב של עולם החי. מכיוון שהפיצ'ר הבולט היה הצינור הארוך – חיש קל נפל הפור על הפיל. חיפשנו ובררנו מה בדיוק מתרחש בחדק של הפיל ומה הוא עשוי לפלוט או להעיף? לשמחתנו בחרנו באחד האיברים המופלאים בעולם החי. הטבע המציא איבר שהוא גם קש, וגם זרוע. גם יד וגם עזר שמיעה. גם צינור השקייה והשפרצה וגם סוג של שנורקל, והכל באחד! ואם הטבע הרשה לעצמו להיות כה יצירתי, מי אנחנו שנפריע. לפיכך הוספנו עוד יכולת חדשנית - הטסת פרפרים, למה לא? וכך ילדים צעירים יוכלו לאסוף פרפרים ברשתות – כיף גדול ואך טבעי!
"הטבע המציא איבר שהוא גם קש, וגם זרוע. גם יד וגם עזר שמיעה. גם צינור השקייה והשפרצה וגם סוג של שנורקל, והכל באחד! ואם הטבע הרשה לעצמו להיות כה יצירתי, מי אנחנו שנפריע.”
כל החלקים והאלמנטים התחברו אצלנו בראש ונראה שמתגבש סיפור משחקי ראוי. היו עוד כמה ענייני מודל וגודל, משקל וצורה, איזה מנוע לבחור למאוורר שבתחתית הפיל שיעיף את הפרפרים ויצור את הרגע הקסום.
באותה העת, האסיסטנט שעבד אצל עומרי והיה שותף להרכבה והמידול של הפיל היה לא אחר מעמי דרך, מנוחתו עדן, שנפטר בחטף לפני עשור. אחרי עבודתו במרתף בפרץ חיות המשיך לעצב וללמד וכיהן כראש המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל. היה לנו מזל גדול, שמתרחש רק במעט מהמקרים – גם השם ELEFUN איתו הצגנו את המודל היה השם שנבחר בסופו של דבר למוצר ומשמש אותו עד היום, וכך למעשה יצרנו גם שם מותג.
"בעזרת השם" ובעיקר בעזרת המודל.
יצאנו ליריד הצעצועים להציג את מרכולתנו. השנה בה הצגנו את המשחק היתה שנת המיזוג בין שתי חברות המשחקים המובילות האחים פארקר (PARKER BRITHERS ) ומילטון ברדלי Milton Bradley. בפגישה היו צוותים של שתי החברות שעדיין פעלו בנפרד. מטעם פרקר פעל נשיא החברה דאז טום דוזנברי ומה שקרה – שתי החברות היו מעונינות במשחק! וכך המשחק הופיע לראשונה ב-1992 תחת השם של פארקר, מאוחר יותר בשם מילטון ברדלי, בהמשך האסברו ומאז HASBRO GAMING.
אלפאן | צילום: האסברו
נכון לעכשיו המשחק ניתן לרכישה באמזון הקרוב לכל מסך. במהלך 30 שנות חייו זכה המשחק להרבה גירסאות והחדק הזדקף בגאווה בידיים של מליוני ילדים ומשפחות והביא רגעי קסם וכיף. כפי שנהוג בעולם הצעצועים נמתח הפיל וחדקו אל מוצרי המשך ולייסנסינג רבים: משחק מאיר עם גחליליות, פאזל, בובות, פילים על גלגלים, המון צעצועי תינוקות ופעוטות, משחק בינגו ועוד ועוד .
צעצועים וגרסאות שונות שהתפתחו תחת המותג. צילום: בועז קוסטר
במבט בוחן- המשחק מצליח כי הוא מאוד שונה ומיוחד, בולט, פשוט מאוד להבנה, להכנה ומשחק. הוא קצבי ומהיר וגם מעודן, מעודד את הפעוטות לפעילות ומצטלם נהדר – על אף שנולד בדור שלפני יוטיוב וטיקטוק. אפשר לשחק בו לבד וניתן להתחרות עם חבר או חברים.
איור האלפאן על גבי כרטיס ברכה של חברת פארקר בקריסמס 1994 | בועז קוסטר