שיחה על רובוטריקים עם ירון זילברברג
ביום חמישי הקרוב יוקרן לראשונה בקולנוע בישראל, באיחור של כ 37 שנים, סרט האנימציה Transformers: The Movie. למרות האיחור הרב, מרבית הקהל שצפוי לבוא לסרט הוא אותו הקהל עבורו נעשה הסרט במקור, מי שהיו ילדים בסוף שנות השמונים של מהאה הקודמת. הרובוטריקים, מותג הצעצועים הותיק והמצליח של חברת האסברו הוא כיום בין המותגים הבולטים בתופעה הגוברת של רכישת צעצועים על ידי מבוגרים. בשונה ממותגי צעצועים אחרים, הנאספים לרוב לצורך תצוגה, לרובוטריקים יש תכונות ייחודיות ההופכות את האיסוף שלהם לאיסוף של צעצועים הכולל אלמנטים חוויתיים וחושיים שלא ניתן להציג רק מאחורי ויטרינה.
היוזם ובין האחראים על הבאת הסרט לארץ במסגרת פסטיבל סנטר-קון הוא ירון זילברברג, בן 43, ביולוג מולקולרי ומנהל איכות שכמו רבים אחרים אוהב את הרובוטריקים ברצף מאז שהופיעו לראשונה בטלויזיה ועל מדפי חנויות הצעצועים בשנות השמונים. בהיותו אספן בעל ידע רב, השיחה איתו מחדדת המאפיינים היחודיים של המותג המערער על הגבולות בין מדיות שונות, בין העולם הפיזי לזה שעל המסך ובין עולם המבוגרים לעולם הילדים.
האוסף של ירון כולל כיום כ 1000 פריטים, כאשר מלבד הצעצועים ישנם גם חוברות קומיקס, ספרים, מוצרים נלוים, משחקי קונסולה, סרטים, סדרות, ספרים ועוד. העיסוק של ירון ברובוטריקים זולג מעבר לאספנות- הוא אחד המנהלים של קבוצת רובוטריקים ישראל בפייסבוק- קהילה של כ1200 איש, וכן אחד המנחים של ההסכת (פודקאסט) הנהדר "רובוטריקאסט הסכת בהסוואה", הסכת הרובוטריקים הישראלי הראשון, מרצה, יוזם ומארגן אירועים העוסקים בצעצועים ורובוטריקים, כמו ה'אונו טוי פסט' בקריית אונו והאירועים במסגרת הסנטר קון בסוף השבוע הקרוב.
ירון מדבר על הרובוטריקים בהתלהבות של ילד, אבל בבקיאות וברצינות של חוקר, שילוב שמאפיין את הייחודיות של המותג, הפונה כיום במקביל, לשני קהלים- ילדים ומבוגרים, באופן שמטשטש את החלוקה הברורה בין צעצועים ומשחק לבין פרטי אספנות.
האוסף בצורתו הנוכחית התחיל בשנת 2001, אז החל ירון לרכוש בארץ רובוטריקים שהיו באותה תקופה בשפע ובמחירים זולים, כאשר עדיין היתה קיימת בארץ נציגות רשמית של חברת האסברו.
מאפיין ייחודי של אספני רובוטריקים בתקופה בה החל ירון לאסוף הוא העובדה כי הם אוספים צעצועים של מותג איתו שיחקו הם עצמם בילדות. בעובדה זו קיים במידה רבה הגרעין הייחודי של איסוף מותג זה אשר מערער את הגבולות הברורים בין צרכני הצעצועים- ילדים, לבין האספנים המקצועיים- המבוגרים.
ואכן, גם באוסף של ירון כמו אצל אספני רובוטריקים רבים אחרים, יש גם צעצועים איתם שיחק בפועל, בילדותו.
כמו הרובוטים, גם האוסף משנה צורה ואופי עם השנים, וכיום המיקוד מבחינתו הוא על מוצרים עכשוויים המבוססים מבחינת העיצוב על G1 (Generation one) - הכינוי לדור הרובוטים הראשון, זה שכיכב בסדרות הטלויזיה והסרט הראשונים משנות השמונים.
ירון זילברברג לצד פרט מן האוסף
הדור הראשון של הרובוטריקים, זה שזוכה כיום לגרסאות וחידושים רבים בליינים שונים של המותג, הוא תופעה ייחודית גם בהיסטוריה של תעשיית הצעצועים המערבית. בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת נסעו נציגים של חברת האסברו (Hasbro) ליריד צעצועים ביפן בחיפוש אחר צעצועים שניתן יהיה לייבא ולשווק בצפון אמריקה. ביריד הציגה יצרנית הצעצועים היפנית טקארה (TAKARA) צעצועי רובוטים משני צורה אשר נמכרו באותה תקופה ביפן תחת ליינים שונים, שניים מהפופולריים ביניהם נקראו Diaclone ו-Micro Change.
האסברו רכשו מטאקרה את הזכויות על הפצת כמה מן הרובוטים משני הצורה מהליינים השונים, אולם החליטו לאחד את כלל הרובוטים לכדי ליין אחד. לצורך איחוד אסופת הרובוטים הוחלט כי יהיה נכון לכתוב סיפור רקע שיאחד בין הדמויות, ובהאסברו פנו לחברת הקומיקס מארוול, אשר היתה אחראית באותה תקופה על סדרת קומיקס נוספת המבוססת על צעצועי האסברו- G.I.Joe, כח המחץ.
מארוול כתבו את הסדרה על בסיס הצעצועים הקיימים- כל צעצוע קיבל שם חדש, אישיות והקשר ליקום הבדיוני בו חיים ופועלים הרובוטים החייזריים משני הצורה. התוכן החדש של מארוול יצא בצורה של חוברות קומיקס וסדרת אנימציה מצליחה בעלת ארבע עונות אשר במהלכה, בשנת 1986, יצא גם סרט האנימציה Transformers: The Movie.
עם הופעת המדיות החדשות- הקולנוע, ובעיקר הטלויזיה התחזקו הקשרים בין המדיה לעולם הצעצועים, בהתחלה בצורת צעצועים של גיבורי סרטי וסדרות ילדים ובהמשך בכתיבת תוכן ייעודי לצורך מכירת צעצועים.
כמובן שכתיבת תוכן לצורך קידום מכירת צעצועים לא היתה תופעה חדשה בשנות השמונים. צעצועים רבים לאורך ההיסטוריה היו מבוססים על עלילות ודמויות ספרותיים וכן על יצירות תיאטרון. עם הופעת המדיות החדשות- הקולנוע, ובעיקר הטלויזיה, התחזקו הקשרים בין המדיה לעולם הצעצועים, בהתחלה בצורת צעצועים של גיבורי סרטי וסדרות ילדים ובהמשך בכתיבת תוכן ייעודי לצורך מכירת צעצועים.
החידוש במקרה של הרובוטריקים טמון בעובדה כי התוכן נכתב תוך התבססות על צעצועים קיימים, אשר השתייכו כאמור לליינים שונים שלא אמורים היו להפגש. למול האתגר העצום מדהים לראות את העולם המורכב והמנומק שנוצר, אשר קווי העלילה המסועפים שלו נמשכים ומתפתחים עד היום, כאשר בבסיס נמצאת במידה מסויימת אסופה אקראית של צעצועים ודימויים שחוברו יחד.
צעצוע של פרטים
מאז הדור הראשון התפתחה ונמשכה הסדרה בקומיקסים ובמדיות שונות ולתקופה מסויימת אף התפתחה בכוונים שונים בין יפן לבין המערב, וכך נוצרו דורות וליינים שונים של רובוטריקים, שחלקם הולכים ומתרחקים הן ברמת העיצוב והן בעלילה מהדור הראשון. עבור רבים ממי שהיו ילדים בשנות השמונים, שמור מקום חם בלב לדור הראשון, הנושא מלבד את ההערכה הכללית למותג, גם רגש נוסטלגי של מי שראו את סדרת האנימציה לראשונה כאשר היא היתה חדשה וחריגה בנוף סדרות הילדים.
בשנים האחרונות עם התגברות תופעת אספנות הצעצועים בקרב מבוגרים, החלו לצאת יותר ויותר ליינים של צעצועים הקורצים לקהל זה. בין הליינים המתייחסים באופן מובהק לדור הרובוטריקים הראשון קיים למשל ליין המאסטרפיס (Masterpiece) שהחל בשנת 2003. זילברברג מספר כי סדרת צעצועים זו מבוססת על העיצובים של הדור הראשון משנות השמונים אבל ברמת פירוט גבוהה הרבה יותר מזו המקובלת בצעצוע, כולל שימוש בשלל חומרים, מתכות, צמיגי גומי וכן הלאה. מלבד ההקפדה על המראה, החל משנת 2010 הצעצועים בליין בנויים גם בקנה מידה נכון אחד ביחס לשני, על פי טבלת קנה מידה משנות השמונים. קנה המידה הקובע על פיו בנויות כל הדמויות הוא צעצוע אופטימוס-פריים שיצא בשנה זו. רמת הפירוט הגבוהה והעושר הצורני והחומרי מגיעים מן הסתם עם תג מחיר גבוהה מאד המסמן את הסדרה כסדרה לאספנים מבוגרים ולא כצעצועים לצורך משחק ילדים.
עבור רבים ממי שהיו ילדים בשנות השמונים, שמור מקום חם בלב לדור הראשון, שנושא מלבד את ההערכה הכללית למותג, גם רגש נוסטלגי של מי שראו את סדרת האנימציה לראשונה כאשר היא היתה חדשה וחריגה בנוף סדרות הילדים.
לצד סדרת המאסטרפיס, את הגעגוע לעיצובים המקוריים משנות השמונים ניתן למצוא גם בסדרות צעצועיות יותר כמו סדרת הלגאסי (Legacy)- ליין צעצועים שהשיקה חברת האסברו בשנת 2021. הדגש בעיצובים של הרובוטים בליין זה הוא הדמיון לסדרת האנימציה המקורית, ירון מתייחס לרמת האמינות הגבוהה של העיצובים החדשים לסדרה המקורית ואומר "זה מזכיר לי את מה שראיתי בטלויזיה בתור ילד" משפט קצר המהווה תזכורת לקשר החזק של סדרת הצעצועים למדיה ולסנטימנט הנוסטלגי החזק והבין-דורי שפועל במותג הזה.
מלבד העלייה ברמת הדיוק, הסדרות החדשות של צעצועי הרובוטריקים מגיעות עם חידושים טכנולוגיים ומכאניים המאפיינים את עולם הצעצועים בכלל ועולם האקשן פיגרס בפרט. בצעצועים החדשים ישנה התייחסות לפרטים, כמו למשל שכלול מפרק הקרסול- פרט שמעלה מאד את רמת המורכבות ההנדסית של הצעצועים אבל מאפשר להעמיד את הדמויות בשלל תנוחות לחימה ופעולה כאשר כפות הרגליים שלהן נשארות על הקרקע. או לחלופין, התייחסות בעיצוב לפרטים קטנים או כאלה שכמעט לא נראים לעין כמו תבליטי צינורות וסימנים מכאניים שנחשפים בתנועה של מפרקים או בפתיחה וסגירה של קליפות לצורך שינוי הצורה.
עוד פרט שמתווסף לצעצועים בשנים האחרונות הוא אפקטים ייעודיים- קרני לייזר ופלאזמה, אורות ופיצוצים, קפואים בזמן בצורה של חלקי פלסטיק שקופים ובוהקים, אותם אפשר לחבר לפתחים ייעודיים בנשקים ובגוף הדמויות כדי ליצור סצינות אקשן של רגע ירייה או פגיעה. אפקטים מסוג זה מיועדים ליצירת דיורמות- מודלים תלת מימדיים המשחזרים רגעים בסדרות או בסרטים ומתאימות יותר לתצוגה מאשר למשחק, ולכן אופייניות יותר בליינים המכוונים לקהל הבוגר מאשר לילדים.
יותר ממה שנראה לעין
מכיוון שמותג הצעצועים מבוסס על מדיות חזותיות שונות כמו חוברות קומיקס, סדרות וסרטים, רבים מהחידושים בין הליינים עוסקים כאמור במראה הדמויות ובקרבה החזותית שלהן למקור עליו הן מבוססות. עם זאת, למותג הרובוטריקים יש מאפיין נוסף שמבדל אותו ממותגי צעצועים אחרים ובעיקר מפריטי אספנות אחרים. כידוע, בבסיסו של המותג עומד העקרון כי הרובוטים החייזריים מכוכב סייברטרון משנים את צורתם לפחות בין שני דימויים. מעבר לעובדה שהדבר מחייב לכאורה לבחור באיזה מהמצבים להציג אותם, שינוי הצורה מכניס מימד נוסף ולא נראה לעין, כדברי שיר הפתיחה של הסדרה (More then meets the eye).
תהליך שינוי הצורה, סדר וכמות הפעולות והשימוש ברכיבים, הם עניין מהותי ביותר במותג ומהווים חלק גדול מהביקורת או ההערכה כלפי העיצובים השונים בקרב האספנים. בשונה מהממד החזותי, תהליך שינוי הצורה הוא משהו שצריך לחוש או לראות בתנועה.
"הנדסה מטורפת על בסיס רעיון הזוי של אנימטור בשנות השמונים"
זילברברג מספר למשל על הוט רוד (Hot Rod), רובוט מהדור הראשון אשר משנה צורה לרכב ספורט. תהליך שינוי הצורה של הדמות בסרט האנימציה משנות השמונים הוא מורכב מאד וקשה לפיענוח. באחד הליינים החדשים, סטודיו סירייס (Studio Seriese), טופל נושא הקיפול של צעצוע הוט רוד בצורה יוצאת דופן ולדברי זילברברג, המהנדסים והמעצבים "הצליחו לעשות הנדסה מטורפת על בסיס רעיון הזוי של אנימטור בשנות השמונים". כך, לצד הדמיון החזותי, נבחנות הדמויות גם בדמיון ההנדסי והמכאני בתהליך שינוי הצורה, ואכן הצעצוע של הוט רוד בעל הקיפול המורכב יקר יותר מדמויות אחרות בליין באותו גודל, באופן המדגים כי לצרכני המותג הקיפול ושינוי הצורה הם ערכים ששווה לשלם עליהם.
הקיפול של הוט רוד מליין סטודיו סירייס
דמויות הוט רוד מתקופות שונות מהאוסף של ירון
הקסם ההנדסי ברובוטריקים הוא היכולת להכיל שני דימויים (או יותר) בגוף אחד רציף. למול הרובוטים המשוכללים העונים על האתגר נמצאים הדגמים שההפיכה שלהם נחותה יותר, כמו למשל דגמים שיש צורך לפרק ולהרכיב חלקים מהם לצורך שינוי הצורה, אלו זכו לכינוי הלא מחמיא פארטפורמר (Partformer).
העיסוק בתהליכי השינוי והקיפול הופכים את האספנות של הרובוטריקים לאספנות ייחודית, כזו שלרוב לא יכולה להיגמר בתצוגה סטטית מאחורי ויטרינה. זילברברג מעיד על עצמו כי כמו אספנים רבים הוא אינו מסתפק בחוויה הסטטית החזותית ולעיתים מקפל ומשנה את הדמויות, כיום גם במשחק משותף עם בנותיו. היותו של שינוי הצורה חלק אינטגרלי בדמויות מוסיף לרובוטריקים מימד צעצועי מובנה- כזה שקשור בתנועה וחוויה חושית. החלק החושי והחוויתי מהווה ביטוי נוסף לפלואידיות שבין האיסוף הבוגר לבין המשחק הילדי לכאורה המאפיינים את המותג בשנים האחרונות. ליין צעצועים מעניין של רובוטריקים אשר אינם משנים צורה יצא בשנות השמונים תחת השם "אקשן מאסטרס" (Action Masters) אשר היה מבוסס על דמויות הרובוטים בצורתם הכמו אנושית, ללא היכולת לשנות צורה. מנקודת מבט עיצובית השחרור משינוי הצורה איפשר להשתמש בדימויים של הרובוטים הפופולריים לצורך עיצוב אקשן פיגרס מפותחות ללא האתגר ההנדסי, אך זו כמובן חריגה משמעותית מהקו הבסיסי של המותג. גם במקרה זה ניתן לראות את הזליגה הייחודית בין המדיה המסופרת לעולם הפיזי של הצעצועים שכן את הליין ליווה סיפור מסגרת בו הרובוטים מצאו מקור אנרגיה המעניק להם כוחות עצומים, אך מבטל את שינוי הצורה. זוהי דוגמה נוספת למערכת היחסים הייחודית של צעצועי הרובוטריקים עם המדיה המספרת עליהם כאשר אילוץ המגיע מצד הצעצועים בא לידי ביטוי בעלילה וקושר בין הצעצועים הפיזיים לבין העולם הבדיוני אותו הם מייצגים.
לצד הליינים השונים הנשארים נאמנים לקונספט שינוי הצורה, הפופולריות של המותג הולידה גם מהדורות ושיתופי פעולה עם מותגי אספנות קלאסיים בהם אין משמעות לקיפול והדמויות נמכרות במצב סטטי לצרכי תצוגה, כמו למשל סט של רובוטריקים מיניאטוריים ביציקות מתכת של חברת ג'אדה או סדרות אספנות מובהקות כמו בובות פופ בדמויות של רובוטריקים. מהכוון השני, אחד המפגשים המעניינים בין עולם אספנות המבוגרים לבין הרובוטריקים הוא ליין האלטרנטורס (Alternators)- ליין המבוסס על דגמי רכבים אמיתיים בקנה מידה 1:64. קנה המידה אופייני לאספנות רכבים מיניאטוריים, אבל במקרה זה הרכבים משנים צורה לכדי רובוטים. הליין היוקרתי פונה באופן מובהק לקהל בוגר ומאופיין ברמת פירוט ודיוק האופיינית לעולם איסוף הרכבים המיניאטוריים.
תופעה נוספת שאופיינית למותג היא מפגשים בין קוי העלילה של הרובוטריקים לבין עלילות של מותגים שונים או זליגה בין עולמות תוך שימוש בפלטפורמת שינוי הצורה על פני דימויים מעולמות שונים. ליינים מסוג זה הם למשל ליין הקרוס-אובר (Cross Over) בו מככבות דמויות מארוול, כמו למשל ספיידרמן שמשתנה לאופנוע או וולוורין מאקס-מן שמשתנה לרכב האמר, וכן דמויות מלחמת הכוכבים בו חלליות משנות את צורתן לכדי הדמויות המוכרות מהסדרה. ליין חדש יותר הוא הקולוברייטיב (Transformers Collaborative) בו עקרון שינוי הצורה פוגש בדימויים מיצירות שונות כמו מכסחי השדים, בחזרה לעתיד ופארק היורה ואפילו דרקולה. אם השילובים נשמעים כמו חיבורים לא סבירים, ירון מספר כי חלקם יצאו בליווי חוברות קומיקס המבססות באופן הגיוני את המפגשים בין העולמות.
היכולת של מותג הרובוטריקים לנוע בין עולמות קשורה גם היא במידה מסויימת לאופן בו התחיל, או נכון יותר למקום בו נכתבה העלילה של הדור הראשון- חברת מארוול. מארוול ידועה בנטייה שלה לחבר ולהפגיש בין מותגים שונים השייכים לה, וכך, כבר בשנות השמונים לחמו הרובוטריקים לצד כח המחץ ואפילו שיתפו פעולה עם ספיידרמן. כיום, כאשר הזכויות על הרובוטריקים אינן שייכות עוד למארוול, חיבורים מסוג זה מתרחשים בקלות יחסית בצעצועים השייכים כולם לחברת האסברו, אך פחות במדיות השונות, בהן הזכויות על כל מותג שייכות לבעלים אחרים.
בעוד שיש אספנים שיכולים לראות בחיבורים וקרוס-אוברים התפזרות של המותג, ירון פתוח מאד לחידושים ולחיבורים מסוג זה. למעשה, הוא רואה בגמישות הזו תופעה טבעית מאד למותג שמלכתחילה עוסק בשינוי ובהשתנות.
ואכן, השתנות ומעברים הן תכונות המאפיינות את המותג מעבר לרעיון של השתנות הדמויות. האופן האקלקטי בו נאספו הדמויות הראשונות לכדי סדרה אחת יצרו מותג המשוחרר במידה מסויימת מרצינות ומעומק ברמה הסיפורית והפילוסופית באופן המאפשר לו להתפתח ולהשתנות כבר קרוב לארבעה עשורים. העיסוק בטרנספורמציה כאלמנט מרכזי יצר ליין צעצועים שמאתגר את המהנדסים והמעצבים היוצרים אותו ומעורר את הדמיון של הצרכנים, ילדים ומבוגרים ללא שימוש בגימיקים או בטכנולוגיות משוכללות, אלא מתוך העיצוב וההפעלה של הצעצועים. החיבור הייחודי בין הצעצועים למדיות התומכות בהם יצר מערכת יחסים מיוחדת בה התכנים והצעצועים מזינים זה את זה לכדי יצירת סיפורים ועיצובים חדשים במערך מתפתח של נוסטלגיה וחדשנות, תוך פנייה לדורות שונים במקביל.
האירוע במסגרת הסנטר-קון ביום חמישי הקרוב, אותו כאמור יזם ירון הוא הזדמנות לראות תצוגה חסרת תקדים של צעצועי רובוטריקים ואביזרים נלווים, וכמובן הזדמנות חד פעמית לצפות בסרט האנימציה משנות השמונים, שמעולם לא הוקרן בקולנוע בארץ. ואם כל זה לא מספיק, את הקרנת הסרט תקדים הרצאה של ירון.
סנטר קון מארח את הרובוטריקים, בתאריכים 13-14/7/23 חמישי 12:00-20:00 | שישי 10:00-15:00
לינק להסכת רובוטריקאסט הסכת בהסוואה
לינק לקבוצת הפייסבוק רובוטריקים ישראל
